Page 29 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 29

‫מתנת שחנ אל יכ משה כט‬

          ‫מערת המכשפים‬                          ‫ג')‪ ,‬ובש"ך (שם ס"ק א') הביא את שיטת התרומת‬
                                                ‫הדשן שמפני זאת בחולה יש להתיר‪ ,‬אך ציין לדברי‬
‫אמנם להלכה ולמעשה כתב הבית יוסף בסוף‬            ‫המהרש"ל שהשיג על התרומת הדשן והוא סבור‬
‫דבריו שמספר הזוהר נראה שאיסור גדול הוא‬          ‫שאין כל היתר לשאול למכשפים אפילו בעבור‬
‫לדרוש במכשפים ואפילו לחולה‪ ,‬והעתיקו הש"ך‪,‬‬
‫וכוונת הבית יוסף [כפי שציין בבאר הגולה] לדברי‬           ‫חולה‪ ,‬אם לא בשביל חולה שיש בו סכנה‪.‬‬
‫הזוהר (פרשת תזריע דף נ"א) ששם מאריך הזוהר‬
‫אודות הסכנה שיש לשואלים את המכשפים‪,‬‬                      ‫הלכה כתרומת הדשן‬
‫ומסופר שם על ר' יצחק שראה אדם נכנס לתוך‬
‫מערה ונעלם באופן פלאי לתוך חור קטן שהיה שם‬      ‫העולה ומתחוור מכל זאת שהכרעת הפוסקים‬
‫בקיר‪ ,‬ובעוד רבי יצחק עומד ומשתומם ממה שראו‬      ‫(בית יוסף‪ ,‬ב"ח‪ ,‬רמ"א‪ ,‬וביאור הגר"א) כשיטת‬
‫עיניו‪ ,‬עברו שם במקום רבי יהודה ורבי חזקיה והם‬   ‫התרומת הדשן שהשואל למכשפים והדומים להם‬
‫הסבירו לו שזו מערה של אנשים מכשפים שנעשו‬        ‫אינו עובר על איסור לא תעשה‪ ,‬ומחמת כן הכריעו‬
                                                ‫הבית יוסף והבית חדש להתיר להישאל אצל‬
          ‫מצורעים מחמת הכשפים שהם עושים‪.‬‬        ‫המכשפים לצורך חולה אפילו שאין בו סכנה‪ ,‬אך‬

‫ובהמשך מובא שם בזוהר המעשה שעמו‬                     ‫הש"ך ציין בזה גם לשיטת המהרש"ל שאוסר‪.‬‬
‫פתחנו את המאמר כאשר בעוד שרבי יצחק ורבי‬
‫יהודה ורבי חזקיה עומדים בפתחה של המערה‬                    ‫אינו איסור מוחלט‬
‫לפתע הגיע לשם יהודי עם בנו שהיה מורכב על‬
‫החמור‪ ,‬והוא סיפר לחכמים שבנו זה לאחר שהיה‬       ‫ובהגהות ערך לחם למהריק"ש (הנדפס על גליון‬
‫עוסק בתורה היה שב הביתה ולומד שם את‬             ‫השולחן ערוך ביורה דעה בתחילת סימן קע"ט) כתב‬
‫ענייני הכישוף‪ ,‬ועתה הוא ניזוק מזה עד שמחמת‬      ‫על דברי השולחן ערוך שאסר לשאול את החוזים‬
‫זאת התעקמו פניו עיניו וידיו ואף פסק ממנו כח‬     ‫בכוכבים‪" ,‬ומכל מקום אין מדקדקין בזה עם בני אדם‬
‫הדיבור‪ ,‬ולכן הוא בא עם בנו למכשפים הנמצאים‬      ‫יותר מדאי"‪ ,‬ולכאורה כוונתו להורות שהציווי של‬
‫במערה בכדי שימצאו מזור לחולי של בנו‪ ,‬ושאלוהו‬    ‫"תמים תהיה עם ה' אלקיך" איננו איסור מוחלט‪,‬‬
‫החכמים האם ידוע לו על אנשים אחרים שניזוקו‬       ‫אלא שכך ראוי להתנהג‪ ,‬ולכן אין להקפיד כל כך על‬
‫בבית ששם למד בנו את חכמת הכישוף‪ ,‬ואמר להם‬       ‫אנשים שאינם נזהרים בזה ונשאלים אצל החוזים‬
‫אותו אדם שאכן לפני כמה ימים ניזוק שם אדם אבל‬
‫לאחר שהיו שטענו שאדם זה היה חולה לכן הם לא‬                              ‫בכוכבים והדומים להם‪.‬‬
‫חששו להמשיך להיכנס לבית‪ ,‬ואכן נכנסו לבית עוד‬
‫אנשים ולא ניזוקו‪ ,‬אך כשלאחר מכן בנו נכנס לבית‬   ‫עוד הוסיף וכתב שם המהריק"ש "ואפשר‬
‫הוא ניזוק עד למאוד‪ ,‬ומסיים הזוהר‪" :‬היינו דאמרי‬  ‫שהשואל מאותו ששאל בחוזים לא חמיר כולי האי‬
‫חברייא‪[ ,‬כלומר שמפני סכנה זאת אסרו החכמים‬       ‫כל שאינו שואל מהם עצמם‪ ,‬והוא הדין אם אמרו‬
‫להיכנס לבית שעוסקים שם בכישוף]‪ ,‬ווי לאינון‬      ‫לו בלא שאלה"‪ ,‬כלומר שעיקר האיסור הוא לשאול‬
‫דעברין על מלייהו‪[ ,‬ואוי לאלו שעוברים על דברי‬    ‫את החוזים בכוכבים עצמם‪ ,‬אבל השואל מאחרים‬
                                                ‫ששאלו את החוזים בכוכבים אין איסורו חמור כל‬
                                                ‫כך‪ ,‬וכן מי שהחוזים בכוכבים ניבאו לו את העתידות‬

                                                   ‫ללא שהוא שאל אותם אין איסורו חמור כל כך‪.‬‬
   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34