Page 21 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 21
מתנת שחנ אל יכ משה כא
החוזים בכוכבים את המעשה המפורסם עם בתו של רבי עקיבא
שהכלדיים אמרו לרבי עקיבא שהיא תמות ביום
ומחמת כל אלו הקושיות חולקים התוספות חתונתה ורבי עקיבא היה מאד מודאג מדבריהם,
על פירושו של רש"י והם לומדים שכלדיים היינו ולבסוף בזכות שבמהלך סעודת הנישואין היא
חוזים בכוכבים ונלמד מהפסוק "תמים תהיה עם ה' נתנה לעני צדקה היה לה נס והיא ניצלה מהנחש
אלקיך" לאסור להישאל בחוזים בכוכבים ,וכדברי שניסה להכיש אותה ,ועוד שם בגמרא על אמו של
התוספות סבור גם הרמב"ן (בתשובה הנדפסת רב נחמן בר רב יצחק שהכלדיים אמרו לה שבנה
בשו"ת הרשב"א המיוחס לרמב"ן תשובה רפ"ג), יהיה גנב ולכן היא הקפידה מאד שיהיה עליו כל
וביאר הרמב"ן שלשון כלדיים שורשו מלשון העת כיסוי ראש ובזכות זאת הוא גדל ונעשה לאחד
כשדי"ם ,שהדבר ידוע שהראשונים שהתעסקו עם מגדולי הדורות ,ומזה שהגמרא מוכיחה ממקרים
חכמת המזלות ואף כתבו בזה ספרים הם האומה אלו שאירעו עם הכלדיים שאין מזל לישראל ,אם
של הכשדים הקדמונים[ ,ועיין בזה בספר דניאל ב'], כן מוכח שהכלדיים הם אנשים המתמחים במזלות
ולכן החוזים בכוכבים כונו על שמם -כלדיי"ם ,ואכן וזה תואם את ההנחה שכלדיים היינו חוזים בכוכבים
גם רש"י עצמו בפירושיו במקומות אחרים פירש
שכלדיי"ם היינו חוזים בכוכבים[ ,ראה דברי רש"י ולא כפירוש רש"י שכלדיים היינו בעלי האוב.
בשבת דף קי"ג עמוד ב' ,ושם בדף קנ"ו עמוד ב',
ילמד סתום מהמפורש
וביבמות דף כ"א עמוד ב'].
ועוד הקשו התוספות שכבר מפורש בפסוק
ביטול מצוות עשה (ויקרא י"ט ל"א) "אל תפנו אל האבת ואל הידענים",
ומכיון שבפסוק זה מפורש באופן פרטני האיסור
ומגמרא זו אנו למדים שהחוקרים אחר להישאל באוב אם כן אין כל צורך ללמוד זאת
העתידות מבטלים את ציווי התורה "תמים תהיה מהפסוק שבחומש דברים "תמים תהיה עם ה'
עם ה' אלקיך" ,כי אמנם בגמרא ציווי זה הוזכר רק אלקיך" ,שהינו פסוק כוללני ולא מפורש בו איסור
בהקשר לשואלים את החוזים בכוכבים ,אבל מסבר להישאל אצל בעלי אוב ,אלא בהכרח שכלדיים
שהוא הדין לגבי כל נביאי המיסטיקה כי הרי טעם אינם בעלי אוב אלא חוזים בכוכבים ,ועל הנשאלים
הכל אחד הוא ,וכמו שפירש רש"י (דבריםי"ח י"ג) בחוזים בכוכבים אין פסוק מפורש אלא האיסור
"התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר נלמד מהפסוק "תמים תהיה עם ה' אלקיך" ,וכן
העתידות" ,וכן פי' הרשב"ם (פסחים דף קי"ג עמ' בספרי דרשו "מנין שאין שואלין בגורלות [כלומר
ב' ד"ה תמים) "להיות בוטח בו בכל קורות ונולדות מנין שאסור להישאל אצל המבינים בגורלות דהיינו
הבאות לך" ,ולטעמים אלו כל חוקרי העתידות המבינים במזלות] ,שנאמר תמים תהיה" ומכיון
שגורל וחוזה בכוכבים הרי הם דברים זהים אם
בכלל. כן מוכח מהספרי שהאיסור להישאל מהם נלמד
מהפסוק "תמים תהיה עם ה' אלקיך"[ ,וראה להלן
שיטת הרמב"ם
יישוב מהרמב"ן על קושיא זו של התוספות].
וכן הוא ברמב"ם (הלכות עבודה זרה פרק
י"א הלכה ט"ז) שכתב בסיום של הפרק העוסק