Page 20 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 20
משה 'ח ףנע ' -א גשרי מתנת כ
כך שביחס למקרה של חננאל שהיה מעוניין להשתמש בהשבעת שדים באמצעות
ידידו של שמעון בכדי לאלתר את מיקומם של הכספים שאבדו לו ,בשולחן ערוך הובאו ב'
דעות בענין ,ונתבאר שאף לרמב"ם שאוסר להישאל לנביאי המיסטיקה אך יתכן שיהיה
מותר להישאל לשדים או מחמת שכשפים לחוד ושדים לחוד ,או מחמת ששאלה זו
העוסקת בפיענוח ההווה איננה בכלל האיסור.
אמנם מלבד זאת יתכן שבמקרה של חננאל יהיה מותר לכל הדעות להישאל בשדים,
וזאת מחמת דבריו של הנחלת שבעה שהסביר שאף לאוסרים האיסור הינו רק לשאול
ישירות את השדים ,אבל לשאול באמצעות מתווך אין לאסור וזאת מחמת שהחשש
לסכנה אינו אלא לשואל ולכן אם שואל באמצעות מתווך הסכנה היא רק למתווך ולא
למתענין.
אלא שאם הידיד של שמעון שבקי בהשבעת שדים הינו יהודי אם כן הרי אסור לו
להשביע את השדים ,וממילא אם חננאל ושמעון יבקשו ממנו להשביע את השדים הם
יעברו על איסור "לפני עיור לא תתן מכשול" (ויקרא י"ט י"ד) שנכלל באיסור זה שלא
להכשיל אחרים בעבירה ,אבל אם הידיד הינו נוכרי אם כן מכיון שלנוכרי אין בזה איסור
ממילא לא תהיה כל מניעה לבקש ממנו להתענין אצל השדים אודות מיקומם של הכספים
שאבדו לחננאל.
עלה ג'
ביטול מצוות עשה
אין שואלים בכלדיי"ם בספר תרומת הדשן (חלק ב' סימן צ"ו) ,ובים
של שלמה (חולין פרק ח' סימן י"ג) כתבו שאף
והמקור לדברים הינו מהגמרא בפסחים (דף לשיטות שאין איסור לשאול את הקוסמים ושאר
קי"ג עמוד ב') "אמר רב משום רבי יוסי איש הוצל, נביאי המיסטיקה (כנזכר לעיל עלה א') ,היינו שאין
מניין שאין שואלין בכלדיים שנאמר תמים תהיה עם בזה איסור לא תעשה ,כי האיסור לא תעשה נאמר
ה' אלהיך" ,ופי' רש"י "כלדיים -בעלי אוב" ,אמנם רק בשואל אוב וידעוני שנתפרש בהם איסור בתורה,
התוס' במסכת שבת (דף קנ"ו עמוד ב') כתבו שמכל אבל השואל את שאר נביאי המיסטיקה אף שאינו
הסוגיא שם משמע דכלדיים היינו חוזים בכוכבים, עובר על איסור לא תעשה אך הינו מבטל מצוות עשה
ולא כמו שפירש"י בערבי פסחים (דף קי"ג ע"ב) של "תמים תהיה עם ה' אלקיך" ,וכן מבואר בפירוש
דהיינו אוב ,והיינו ששם הסוגיא עוסקת בנידון בתשובת הרמב"ן (המיוחסת לרשב"א סימן רפ"ג).
אם יש מזל לישראל ,ועל נידון זה מביאה הגמרא
