Page 17 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת שחנ אל יכ משה יז‬

‫במיסטיקה‪ ,‬אבל מעשה שדים כלל אינו נכלל שם‬ ‫דברי הרא"ש‬
‫בפרשה‪ ,‬ולא רק שיש היתר לשאול את השדים‬
‫אחר העתידות אלא שכלל אין כל איסור לעשות‬ ‫וברא"ש (סנהדרין פרק ז' הלכה ח') דן האם‬
‫מעשה שדים ולהתעסק עמם‪ ,‬וכביסוס לכך ששדים‬ ‫מותר להתעסק עם השדים‪ ,‬והביא ראיה מדברי‬
‫וכישוף הם שני עניינים חלוקים מביא הרמב"ן את‬ ‫הגמרא הנזכרת (דף ק"א עמוד א') שמבואר שם‬
‫דברי הגמרא בסנהדרין (דף ס"ז עמוד ב') "אמר רבי‬ ‫שלולא חשש הסכנה מותר היה לשאול בדברי‬
‫חייא בר אבא בלטיהם אלו מעשה שדים‪ ,‬בלהטיהם‬ ‫שדים‪ ,‬ושוב דחה הרא"ש את ההוכחה כי יש לומר‬
‫אלו מעשה כשפים"‪ ,‬הרי שמעשה שדים ומעשה‬ ‫שאף שאסור להתעסק עם השדים אך מותר לשאול‬
‫כשפים הם שני עניינים חלוקים ואינם ענין זה לזה‪,‬‬
‫והרמב"ן בפירושו לתורה (שמות ז' י"א) הוסיף‬ ‫אותם אודות גניבה וכדומה‪.‬‬
‫בזה ביתר עומק וביאר שהכשפים הינם מלאכים‬
‫השוכנים באוויר היסודות‪ ,‬ואילו השדים הינם בעלי‬ ‫והרא"ש לא ביאר מהו הייחודי בשאלה אודות‬
‫גופות מאוויר שאינו נרגש‪ ,‬וציין לדבריו בשו"ת‬ ‫גניבה שבזה אין כל מניעה לשאול זאת מהשדים‪,‬‬
‫אמנם דבריו יובנו היטב כמו שנתבאר שכל האיסור‬
‫הריב"ש (סימן צ"ב)‪.‬‬ ‫זה רק לחקור אחר העתידות אבל שאלות העוסקות‬
‫בהווה אין כל מניעה לשאול זאת את השדים‪ ,‬ולכן‬
‫ומעתה יתכן שרק מעשה כשפים שנזכר בתורה‬ ‫מותר לשאול את השדים אודות גניבה‪ ,‬כלומר היכן‬
‫הוא בכלל האיסור‪ ,‬אבל מעשה שדים שלא נזכר‬ ‫נמצא החפץ שנגנב‪ ,‬או לברר מיהו הגנב‪ ,‬כי כל זאת‬
‫בתורה לא יהיה בכלל האיסור‪ ,‬והטעם שהתורה‬
‫אסרה רק את העיסוק עם המכשפים ואילו את‬ ‫איננו חקר העתיד אלא פיענוח ההווה‪.‬‬
‫העיסוק עם השדים התורה לא אסרה‪ ,‬ביאר בזה‬
‫הרמב"ן על פי דברי רש"י (אינו ברש"י שלפנינו)‬ ‫פסק השולחן ערוך‬
‫שביאר שם בסוגיא "מעשה כשפים על ידי מעשה‬
‫תחבולה הם נעשים"‪ ,‬ומאחר ומעשה כשפים נעשה‬ ‫ואכן גם השולחן ערוך שמביא להלכה את‬
‫על ידי תחבולות לכן אסרה התורה לעשות כשפים‪,‬‬ ‫השיטות הסוברות שמותר לשאול את השדים‬
‫אבל מעשה שדים שהוא על ידי שימוש בשדים‬ ‫הביאם בשאלות העוסקות בהווה‪ ,‬וכמו שהובא‬
‫שהם כוחות רוחניים שקיימים בבריאה אין זה‬ ‫בשולחן ערוך (יורה דעה סימן קע"ט סעיף ט"ז)‪,‬‬
‫כתחבולה ולכן התורה לא אסרה את ההתעסקות‬ ‫"מעשה שדים אסור‪ ,‬ויש מי שמתיר לישאל בהם‬
‫על הגניבה"‪ ,‬כלומר שהוא מעוניין להיעזר בשדים‬
‫עמם‪.‬‬ ‫בכדי לאלתר את הגנבים או בכדי למצוא את הדבר‬
‫שנגנב‪ ,‬והרי זאת שאלה שאיננה עסוקה בחקר‬
‫מנהג חסידי אלמני"א‬ ‫העתיד אלא בפיענוח ההווה ולכן יש הסוברים‬

‫וכותב הרמב"ן שאכן הוא שמע בבירור שמנהג‬ ‫להתיר זאת‪.‬‬
‫חסידי אלמני"א לעסוק בדברי שדים‪ ,‬וכך גם נראה‬
‫בכמה סוגיות בתלמוד שאין כל מניעה הלכתית‬ ‫שדים אינם בכלל כשפים‬
‫להתעסק עם השדים‪ ,‬ובהכרח שיש חילוק בין שדים‬
‫ועוד פירש הרמב"ן ששדים אינם ענין כלל‬
‫לכשפים והרי הם עניינים חלוקים‪ ,‬ורק מכשפים‬
‫הינם בכלל הפרשה האוסרת את העיסוק‬