Page 42 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 42
משה 'ח ףנע ' -א גשרי מתנת מב
ט .ומדברי הזוהר נראה שדבר זה הינו איסור ולא בגורלות" ,והוסיף הרמ"א "משום שנאמר
חמור ,והבית יוסף חשש לדבריו ,והובא בש"ך (ס"ק תמים תהיה עם ה' אלקיך ,וכל שכן שאסור לשאול
א') ,אבל במשכנות יעקב דחה את הראיה מדברי בקוסמים ומנחשים ובמכשפים" ,ומדויק מלשונו
שהשואל אינו עובר על איסור לא תעשה ,אלא
הזוהר( ,עלה ד'). האיסור הוא מחמת הציווי “תמים תהיה עם ה’
אלקיך” ,וכן כתבו במפורש הש"ך (ס"ק א') ובביאור
בזמן הזה
הגר"א (שם אות ג').
י .יש שצידדו שבימינו אין איסור להישאל אצל
המכשפים מפני שהם אינם כמכשפים הקדמונים ו .ובהגהות ערך לחם למהריק"ש (הנדפס על
שידעו להשתמש בכוחות הכישוף ,אלא כל דבריהם גליון השולחן ערוך ביורה דעה בתחילת סימן קע"ט)
הבל( ,פתחי תשובה) ,או כדברי הנחלת שבעה כתב "ומכל מקום אין מדקדקין בזה עם בני אדם יותר
שהתיר לשאול את המכשפים של היום מחמת מדאי" ,ולכאורה כוונתו להורות שהציווי של "תמים
שהטכניקות של המכשפים של היום השתנו והם תהיה עם ה' אלקיך" איננו איסור מוחלט אלא שכך
אינם משתמשים בכישופים אלא במעשה שדים, ראוי להתנהג ,ולכן אין להקפיד כל כך על אנשים
שאינם נזהרים בזה ונשאלים אצל החוזים בכוכבים
(עלה ו').
והדומים להם.
כשפים נגד כשפים
ז .עוד הוסיף וכתב שם המהריק"ש "ואפשר
יא .המהרש"ל יסד שאין כל איסור לעשות שהשואל מאותו ששאל בחוזים לא חמיר כולי
שימוש בכשפים באם השימוש בהם נועד רק בכדי האי כל שאינו שואל מהם עצמם ,והוא הדין אם
לנטרל נזק שארע מחמת כשפים ,כי כשפים נגד אמרו לו בלא שאלה" ,כלומר שעיקר האיסור הוא
לשאול את החוזים בכוכבים עצמם ,אבל השואל
כשפים אינם כלולים באיסור כשפים( ,עלה ה'). מאחרים ששאלו את החוזים בכוכבים אין איסורו
חמור כל כך ,וכן מי שהחוזים בכוכבים ניבאו לו
תלמיד הגאון מווילנא את העתידות ללא שהוא שאל אותם אין איסורו
ועתה נחזור לפשוט את הספיקות אשר עמם חמור כל כך.
פתחנו בראש דברינו ,כי לפי המתבאר בשם הגהות
ערך לחם (וכנזכר באות ז') התבאר לנו שאף ח .ובבית יוסף ובב"ח הובאו להלכה דברי
שהוסכם שאסור להישאל אצל אישי המיסטיקה, התרומת הדשן שהתיר להישאל עבור החולים ,אך
למרות זאת תלמידו של הגאון מווילנא לא נכשל הש"ך (ס"ק א') הביא את דברי המהרש"ל הסבור
באיסור כאשר הוא שמע מהקוסם את אשר קורה שאין להישאל אפילו בשביל חולה ,אלא אם כן
עם הגאון מווילנא ,וזאת מכיון שהתלמיד לא שאל החולה הינו במצב של סכנה[ ,ושלא כדברי המנחת
את הקוסם על מעשיו של הגאון מווילנא אלא חינוך שהעלה צד לאסור אף בחולה שיש בו סכנה],
הקוסם אמר לו זאת מיוזמתו האישית ,ולכן דבר (עלה ד') ,או כאשר החולי הוא כתוצאה מכישוף,
זה אין איסורו חמור כל כך ,וכמו שכתב מהריק"ש
(עלה ה').
בהגהות ערך לחם.