Page 46 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 46
משה 'ח ףנע ' -ב גשרי מתנת מו
והדברים התפרשו ברמב"ן על אתר "וטעם תמים תהיה עם ה' אלקיך ,שנייחד לבבנו
אליו לבדו ונאמין שהוא לבדו עושה כל והוא היודע אמיתת כל עתיד ,וממנו לבדו נדרוש
העתידות מנביאיו או מאנשי חסידיו רצונו לומר אורים ותומים ,ולא נדרוש מהוברי שמים
ולא מזולתם".
דבר ולא יקום" ,והשלישי פתח ואמר "ועד זקנה נפל לו פסוק לתוך פיו
אני הוא ועד שיבה אני אסבול אני עשיתי ואני אשא
ואני אסבול ואמלט" (ישעיה מ"ו ד') ,ומכיון ששמע אמנם לא כל אדם ראוי שהנבואה תשרה עליו
מרדכי כך שחק והיה שמח שמחה גדולה ,וכשראה אלא רק קדושים וחסידי עליון זכו לגילוי השכינה,
המן את מרדכי כאשר תחת להיעצב הוא שמח ובנדרים (דף ל"ח עמוד א') "אמר ר' יוחנן אין הקב''ה
שאלו המן מפני מה אתה שמח ,אמר לו מרדכי על משרה שכינתו אלא על גיבור ועשיר וחכם ועניו",
בשורות טובות שבישרוני שלא אפחד מכל גזרותיך. אך כפי שנראה להלן בכדי לזכות לגילוי העתידות
אין צורך דוקא להיות נביא ,אלא פעמים שאף אדם
נירון קיסר מהשורה יוכל לצפות את העתידות באמצעות גילוי
שמימי כעין נבואה ,וכדברי הגמרא (ברכות דף נ"ה
ונוהג זה לשאול את התינוקות 'פסוק לי פסוקך' עמוד ב' ,ובדף נ"ז עמוד ב') "אמר רבי יוחנן השכים
מתוך ניסיון להתחקות אחר העתידות מצינו בדומה ונפל לו פסוק לתוך פיו הרי זו נבואה קטנה" ,כלומר
שאם כאשר אדם מתעורר בבוקר הוא מוצא את
לזה בכמה מקומות בגמרא. עצמו באופן אינסטינקטיבי ממלמל איזה פסוק,
מגלה לנו רבי יוחנן שחלילה לזלזל בתופעה הזאת,
בגיטין (דף נ"ו עמוד א') מסופר על נירון אלא עליו לראות בזה 'גילוי משמים' על העתיד
קיסר שבשעה שהוא הגיע לירושלים מתוך ניסיון לקרוא ,כי יתכן וזה עתה הוא זכה לנבואה קטנה
לכובשה ,הוא פגש תינוק אחד ונירון קיסר דרש ובאמצעותה נתוודע לו גילוי אודות ההתרחשויות
מהתינוק שיפסוק לו את פסוקו ,ואמר לו אותו
תינוק שזה עתה למדתי את הפסוק ביחזקאל (כ"ה העומדות לקרות בעולם לו או לאחרים.
י"ד) "ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל",
הבין נירון קיסר שמשמעות הדברים היא שלאחר פסוק לי פסוקך
שהוא יחריב את בית המקדש הקדוש ברוך הוא
יתנקם בו ,מיד ברח נירון קיסר והתגייר ,ומיוצאי ובמדרש רבה (אסתר ז' סימן ט"ז) מסופר
שבשעה שהאיגרות של המן נחתמו ראה מרדכי
חלציו היה התנא הקדוש רבי מאיר. שלושה תינוקות היוצאים מבית הספר והוא רץ
אחריהם וביקש מהם 'פסוק לי פסוקך' ,כלומר
רב ששת תשמיעו באזני את הפסוק אותו למדתם היום ,ענה
הראשון ואמר למרדכי שהיום הוא למד את הפסוק
ובגיטין (דף ס"ח עמוד א') מסופר שרב ששת במשלי (ג' כ"ה) "אל תירא מפחד פתאום ומשואת
התארח בביתו של ראש הגולה ומשרתיו של ראש רשעים כי תבוא" ,והשני אמר לו אני קראתי היום
הגולה ניסו להתנקש בחייו של רב ששת ,ולשם כך את הפסוק בישעיה (ח' י') "עוצו עצה ותופר דברו
הם ניצלו את העובדה שרב ששת היה עיוור והם
כרו בור במקום שרב ששת היה צריך ללכת ,ולשם
