Page 50 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 50

‫משה‬  ‫'ח ףנע ‪' -‬ב גשרי‬                              ‫מתנת‬  ‫נ‬

       ‫כשעם ישראל אינו זכאי‬                        ‫לכן הם שלחו לו שני שליחים נוספים והוא עיכב גם‬
                                                   ‫אותם]‪ ,‬עד דמלו בי עשרה‪[ ,‬וכך הוא חזר ועשה עד‬
‫ואכן גם בספר הזוהר ישנה התייחסות לתופעה‬            ‫שהיה בביתו מנין של תלמידי חכמים]‪ ,‬כיון דמלו בי‬
‫זאת‪ ,‬וכך נכתב בזוהר (שמות דף ו' עמוד ב') "ר' חייא‬  ‫עשרה פתח הוא ותנא ודרש‪ ,‬לפי שאין פותחין בכלה‬
‫אמר‪ ,‬תלתין יומא עד לא ייתי תוקפא לעמא בארעא‪,‬‬       ‫פחות מעשרה‪[ ,‬וברגע שהתאסף בביתו מנין של‬
‫או עד לא תיתי תבירו לעמא‪ ,‬מכריזי בעלמא ההוא‬        ‫תלמידי חכמים פתח מר בר רב אשי ודרש בפניהם‪,‬‬
‫מלה‪[ ,‬שלושים יום לפני שקורה מאורע חריג בארץ‬        ‫ובדרשה זו הוא נעשה לראש הישיבה‪ ,‬והוא עשה‬
‫מכריזים בעולם על העתיד להתרחש]‪ ,‬ולזמנין‬            ‫כן מחמת שדרשת ההכתרה לתפקיד ראש השיבה‬
‫דאתמסר ההוא מילה בפומא דרבייא‪[ ,‬ופעמים‬             ‫צריכה להיות בפני עשרה]"‪ ,‬ומקרה זה הוא דוגמא‬
‫שהדבר מתגלה לתינוקות]‪ ,‬ולזמינין לאינון בני נשא‬     ‫לכך שהאמוראים הסתמכו על דבר נבואה שנזרק‬
‫דלית בהו דעתא‪[ ,‬ופעמים שהדבר מתגלה לאותם‬
‫אנשים שאין בהן דעת]‪ ,‬ולזמנין דההוא מילה‬                         ‫מפיו של השוטה בכדי לנהוג על פיו‪.‬‬
‫אתמסר בפומא דעופי [ולפעמים שעופות השמים‬
‫הם הזוכים לגילוי זה]‪ ,‬ומכריזי בעלמא ולית מאן‬        ‫ביתו של רב חסדא ניבאה למי תינשא‬
‫דישגח בהו‪[ ,‬אך 'נביאים' אלו מכריזים בארץ את דבר‬
‫הנבואה‪ ,‬ואין מי ששם את ליבו לכך שיצורים אלו‬        ‫דוגמא נוספת מביאה שם הגמרא "כי הא דבת‬
‫מנבאים עתה את העתיד]‪ ,‬כד עמא זכאין אתמבר‬           ‫רב חסדא הוה יתבה בכנפיה דאבוה‪[ ,‬מעשה בבתו‬
‫ההוא מילה לאינון רישין זכאין דעלמא בגין דיודיעו‬    ‫של רב חסדא שבהיותה קטנה ישבה על ברכי‬
‫לון ויתובון למאריהון‪[ ,‬אמנם כאשר עם ישראל‬          ‫אביה]‪ ,‬הוו יתבי קמיה רבא ורמי בר חמא‪[ ,‬ובאותה‬
‫זכאים המסר לא מועבר באמצעות שליחים פחותים‬          ‫העת ישבו לפניו תלמידיו רבא ורמי בר חמא]‪ ,‬אמר‬
‫כאלו‪ ,‬אלא באמצעות אנשים שזכאים לכך כלומר‬           ‫לה מאן מינייהו בעית‪[ ,‬ושאל רב חסדא את ביתו למי‬
‫על ידי הנביאים‪ ,‬והם מנבאים על כך לאנשים מתוך‬       ‫מהם תרצי להינשא]‪ ,‬אמרה ליה תרוייהו‪[ ,‬ובאותה‬
‫מטרה שהם יחזרו בתשובה ויבטלו את הגזירה]‪ ,‬וכד‬       ‫העת נזרקה נבואה בפיה והיא אמרה שהיא תרצה‬
‫לאו אינהו זכאין הוי כדקאמרן‪[ ,‬אמנם כשעם ישראל‬      ‫להינשא לשניהם]‪ ,‬אמר רבא ואנא בתרא‪[ ,‬ועל כך‬
‫אינן זכאים אז הנבואה מועברת באמצעות הקטנים‬         ‫הגיב רבא שהוא יהיה השני‪ ,‬ואכן כן היה‪ ,‬שלאחר‬
‫השוטים או העופות‪ ,‬אך אז האנושות אינה מפנימה‬        ‫פטירתו של רמי בר חמא שנשאה תחילה‪ ,‬נשאה‬
                                                   ‫רבא]"‪ ,‬ומקרה זה מלמדינו על כך שפעמים שנזרקת‬
                              ‫שאכן זו נבואה]"‪.‬‬
                                                                             ‫נבואה בפי התינוקות‪.‬‬
   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54   55