Page 53 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 53

‫מתנת שחנ אל יכ משה נג‬

‫וכל דבריהם אפשריים הם רק לפירושו של‬              ‫להם לבקש מהתינוקות 'פסוק לי פסוקך' והלא הרי‬
‫התורת חיים שכוח נבואת השוטים הוא מחמת‬                                     ‫זה כשואל את השדים‪.‬‬
‫שפע הנבואה שנותן הבורא לישראל‪ ,‬אלא שכאשר‬
‫זוכים החזון מתגלה באמצעות עבדיו הנביאים‪ ,‬אך‬                 ‫להישאל בשדים‬
‫כאשר לא זוכים אזי שפע הנבואה מגיע לחסרי‬
‫הדעת‪ ,‬ולפירושו יתכן שהדרך שהשפע הקדוש‬            ‫אמנם בעלה ב' כבר הבאנו שהרמב"ן (בתשובות‬
‫מגיע לתינוקות הוא גם באמצעות הפסוק אותו הם‬       ‫הרשב"א המיוחסות לרמב"ן תשובה רפ"ג) כתב‬
‫לומדים‪ ,‬אבל לפירוש המהרש"א שנבואת השוטים‬         ‫שהוא שמע בבירור שמנהג חסידי אלמני"א היה‬
‫מקורה מהשדים אין אפשרות להסביר שבדרך זו‬          ‫לעסוק בדברי שדים‪ ,‬ושכך גם נראה מכמה סוגיות‬
                                                 ‫בתלמוד שאין כל מניעה הלכתית להתעסק עם‬
                  ‫היתה שאלת 'פסוק לי פסוקך'‪.‬‬     ‫השדים‪ ,‬וכדברי הרמב"ן כתב גם הר"ן (סנהדרין‬
                                                 ‫דף ס"ז עמוד ב')‪ ,‬וכן היא גם דעת הסמ"ג (לאווין‬
‫וכן אין הדברים מתיישבים אם נפרש כדברי‬            ‫נ"ה)‪ ,‬ואף לרא"ש (סנהדרין פרק ז' הלכה ח')‬
‫החתם סופר שנבואת התינוקות היא נבואה‬              ‫אין הדבר מוחלט לאיסור‪ ,‬כך שלדבריהם אין‬
‫הקיימת גם אצל כל בני האדם אלא שרק השוטים‬         ‫כל מניעה להישאל לתינוקות למרות שהתשובה‬
‫אומרים מה שהם חושבים‪ ,‬כי הרי כשהתינוק עונה‬       ‫שלהם מקורה מהשדים‪ ,‬כי הרי לדבריהם אין כל‬
‫על שאלת פסוק לי פסוקך אין זה כלל פרי הגיגי‬       ‫מניעה להישאל בשדים‪ ,‬ולפי זה יהיה מוכרח שאלו‬
‫מחשבתו והרהורי ליבו של התינוק אלא שהוא‬           ‫שמפרשים ששאלת 'פסוק לי פסוקך' היא מחמת‬
‫נשאל על ידי אחרים שיגידו איזה פסוק הוא למד‬       ‫הנבואה שניתנה לשוטים ולתינוקות בהכרח שהם‬
‫היום‪ ,‬כך שלדברי החתם סופר בוודאי ששאילת‬          ‫למדו שאין איסור לשאול לשדים אודות העתידות‪,‬‬
‫פסוק לי פסוקך אינה ענין כלל לנבואת השוטים‬        ‫או שנאמר שהם פירשו את נבואת השוטים שלא‬
                                                 ‫כדברי המהרש"א שמקורה של נבואה זו הינה‬
                                   ‫והתינוקות‪.‬‬    ‫מהשדים‪ ,‬אלא כשאר פירושי האחרונים [וכמו‬
                                                 ‫שבאמת מפרש התורת חיים בעצמו הסבור כן‬
‫וכן לפירוש המהר"ל שהפחותים מרגישים את‬
‫אשר קורה ברוחניים כל זה יתכן רק על סוגי גילויים‬                                    ‫כנזכר לעיל]‪.‬‬
‫שהם מרגישים וחושבים כדוגמת בתו של רב חסדא‬
‫שהיה לה תחושה למי תינשא‪ ,‬אך אין זה שייך כלל‬              ‫הבל פיהם של תשב"ר‬

     ‫וכלל למקרה שהם נשאלים 'פסוק לי פסוקך'‪.‬‬      ‫ובאמת שכאשר נתבונן נבין שבהכרח שאותם‬
                                                 ‫מפרשים אינם יכולים לבאר שהכוח הנבואי של‬
‫כך שמדברי הראשונים שביארו שעניינו של‬             ‫התינוקות הינו מהשדים וכדברי המהרש"א‪ ,‬כי דבר‬
‫'פסוק לי פסוקך' הוא כעין הנבואה שניתנה לשוטים‬    ‫מוקשה ותמוה הוא לומר שגילוי של שדים מגיע‬
‫ולתינוקות יהיה מוכרח שהם הבינו כתורת חיים‬        ‫באמצעות לימוד התורה של תינוקות של בית רבן‬
‫שאכן מזמן החורבן נשפע שפע הנבואה באמצעות‬         ‫שכולו זך ונקי‪ ,‬שהרי כבר אמרו החכמים (שבת דף‬
                                                 ‫קי"ט עמוד ב') שאין העולם מתקיים אלא בזכות‬
                           ‫השוטים והתינוקות‪.‬‬
                                                              ‫הבל פיהם של תינוקות של בית רבן‪.‬‬
‫נמצא שלמדנו מדברי רבותינו ד' ביאורים‬
‫במהותם של נבואות השוטים והתינוקות‪[ ,‬והביאורים‬
   48   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58