Page 55 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 55

‫מתנת שחנ אל יכ משה נה‬

‫[נשוב ונדגיש שכמובן שאין כוונתנו במסגרת זאת לדון על עיקרון האמינות של התקשורת‬
‫עם האוטיסטים‪ ,‬וגם אין אנו מתיימרים לקבוע האם אכן יש אמת בתוכנם של הדברים הנכתבים‬
‫באמצעות תקשורת זאת‪ ,‬אך קשה מאד לקבוע במסמרות שכל דבריהם אמת וצדק ולא מעורה‬
‫בדבריהם דברי הבאי‪ ,‬וכבר רבים וטובים התפלמסו בזה‪ ,‬ולכן גם אם הדבר מותר מהתורה בוודאי‬
‫שאין זה חכם להסתמך על דבריהם הלכה למעשה‪ ,‬ובפרט שאין דרך זו לפתירת תהיות עולה בקנה‬
‫אחד עם הדרך שחונכנו בה מרבותינו [ראה להלן]‪ ,‬כך שניתן להשתמש בדבריהם רק כחיזוק לאמונה‬
‫וכתמריץ לשמירת התורה ומצוותיה אך לא כאופציה לקבלת הכרעות‪ ,‬ואשר על כן כל דברינו במאמר‬

                   ‫זה אינם אלא להלכה ולהרחבת האינטליגנציה התורנית אך לא כהוראה למעשה]‪.‬‬

‫ואכן הורו גדולי התורה והיראה שדבריהם מובאים בראש ספר "ונפשי יודעת‬
‫מאד" שדן בארוכה אודות התקשורת עם האוטיסטים‪ ,‬וכתוב שם שלמרות שהרבנים‬
‫התפעלו מאד מהתופעה הזאת‪ ,‬אך הם הזהירו שלא להשתמש בתקשורת זאת‬

                        ‫כאמצעי לקבלת הכרעות הן בענייני הכלל והן בענייני הפרט‪.‬‬

‫היא ככל נבואותיהם של נביאי המיסטיקה שאסור‬                   ‫חקירת העתידות‬
                      ‫לשאלם אודות העתידות‪.‬‬
                                                 ‫ועוד מובא שם שמרן הגאון רבי אהרן יהודה ליב‬
           ‫מקורות המידע‬                          ‫שטינמן שליט"א הוסיף והזהיר שכלל לא ישאלו את‬
                                                 ‫האוטיסטים שאלות אודות העתידות‪ ,‬כלומר שגם‬
‫אך צריכים להבין במה שונה נבואתם של‬               ‫אם השואל מודע לכך שתשובתם של האוטיסטים‬
‫האוטיסטים שאסורה לנו בשונה מנבואת השוטים‬         ‫איננה אמינה דיה בכדי להסתמך עליה ולהכריע‬
‫שהוזכרה בגמרא שמותר להישמע לה‪ ,‬וביאורם‬           ‫על פיה כיצד לפעול‪ ,‬ואין כוונתו של השואל אלא‬
‫של דברים הוא כי יתכן שההיתר קיים רק בסוגי‬        ‫בשביל סקרנות בלבד‪ ,‬גם זאת אסור‪ ,‬ומהוראה זאת‬
‫הגילויים שקיבלנו מרבותינו חכמי הגמרא שיש‬         ‫של מרן שליט"א למדנו שקיים איסור לחקור אחר‬
‫בהם מקצת נבואה‪ ,‬אבל בדברים המתחדשים שאין‬          ‫העתידות באמצעות ההתקשרות עם האוטיסטים‪.‬‬
‫לנו בהם קבלה מרבותינו איננו יכולים לדון מעצמינו‬
‫ולומר שגם זאת בכלל נבואה‪ ,‬כי הרי יחודיותם של‬                ‫נבואת השוטים‬
‫הנביאים היא מחמת שמקורה של הנבואה הינו זך‬
‫ונקי‪ ,‬ואין בו חלילה כל שייכות לכוחות הטומאה‪,‬‬     ‫הוי אומר שלדעת מרן שליט"א אין אנו‬
‫ואם כן מנין לנו שתשובות האוטיסטים מקורם‬          ‫מתייחסים לתקשורת עם האוטיסטים כאל אותה‬
‫מהשפעות טהורות‪ ,‬והרי יתכן שמקורות המידע‬          ‫נבואה שעליה אמרו חכמינו (בבא בתרא דף י"ב‬
‫של האוטיסטים הינם מכוחות הטומאה‪ ,‬ולכן כל‬         ‫עמוד ב') שמשנחרב בית המקדש ניטלה הנבואה‬
‫עוד אין לנו קבלה מפורשת מרבותינו חכמי הגמרא‬      ‫מהנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות‪ ,‬וכפי הנראה‬
‫שיורו לנו על סוג זה או אחר של גילוי העתידות‬      ‫שם מהגמרא אין כל מניעה להסתמך על דבריהם‬
‫שמקורו טהור ממילא אין לנו כל היתר לשאלם‬          ‫של השוטים והתינוקות המנבאים את העתידות‪,‬‬
                                                 ‫אך התקשורת עם האוטיסטים איננה בכלל זה אלא‬
                              ‫אודות העתידות‪.‬‬
   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59   60