Page 52 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ח ףנע ‪' -‬ב גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫נב‬

‫הוי אומר שהחלומות הינם גילויים אמיתיים‬ ‫לא המשיכה בדרכה ואילו בלעם למרות היותו נביא‬
‫ממרומים‪ ,‬ומבארת הגמרא שישנם סוגים שונים‬ ‫הוא לא ראה את המלאך ולכן הוא היכה את האתון‪,‬‬
‫של חלומות "כאן על ידי מלאך וכאן על ידי שד"‪,‬‬ ‫וכבר אמרו על זאת חכמים (והובא ברש"י במדבר‬
‫והחלומות שהינם על ידי מלאך תוכנם אמת ואילו‬ ‫כ"ב כ"ג) "שנתן הקב"ה רשות לבהמה לראות יותר‬
‫החלומות שהינם על ידי השדים שווא ידברו‪ ,‬ומבאר‬ ‫מן האדם"‪ ,‬ומבאר המהר"ל שדוקא הבהמה לרוב‬
‫המהרש"א שכן הוא גם ביחס לנבואות‪ ,‬שנבואות‬ ‫פחיתותה ופשיטות צורתה לכן היא קרובה יותר‬
‫הנביאים היו מהבורא או ממלאכים ואילו נבואות‬ ‫לקבל הרגש מהעליונים בשונה מהאדם שמחמת‬
‫חשיבותו וצורתו הייחודית אינו מיוחד לקבל הרגשה‬
‫השוטים הינם מהשדים‪.‬‬ ‫מהעליונים‪ ,‬ובזה הוא מבאר גם את דברי הגמרא‬
‫(בבא קמא דף ס' עמוד ב') "כלבים בוכים מלאך‬
‫פסוק לי פסוקך‬ ‫המוות בא לעיר‪ ,‬כלבים משחקים אליהו הנביא בא‬
‫לעיר"‪ ,‬וזאת מחמת שהכלב הינו הפחות שבבעלי‬
‫ולדברי המהרש"א צריך לבאר הכיצד היה מותר‬ ‫החיים ולכן הוא מרגיש יותר מהר תופעות רוחניות‬
‫לרב חסדא לשאול את התינוקת אודות העתיד‬ ‫ולכן הוא הראשון שמתעדכן מי הם הנכנסים לעיר‪,‬‬
‫והרי מכיון שהנבואות הללו אין מקורם טהור אלא‬
‫מקורותיהם מהשדים אם כן היאך היה מותר לרב‬ ‫והוא מגיב בהתאם על ידי בכי או שחוק‪.‬‬
‫חסדא לשאול את התינוקת‪ ,‬אך מסתבר שרב חסדא‬
‫לא התכוון לשאול את בתו מתוך כוונה שתגלה לו‬ ‫ועל פי זה מבאר המהר"ל שלכן משחרב בית‬
‫את העתידות‪[ ,‬וכנראה עיקר כוונתו היתה לחבב‬ ‫המקדש וניטלה הנבואה מהנביאים היא ניתנה‬
‫בזה את תלמידיו ולהראות להם שהוא מעוניין בהם‬ ‫לשוטים ולתינוקות‪ ,‬כי אין זאת מרום מעלתם‪ ,‬אלא‬
‫כחתן לבתו]‪ ,‬אלא שבאופן בלתי צפוי נזרקה בפיה‬ ‫להיפך מעוצם פחיתותם שמפני חוסר הדעה שבהם‬
‫נבואה‪ ,‬כך שלא היתה כאן כל כוונה לשאול לשדים‬
‫לכן יותר קל להם להתקשר לרוחניים‪.‬‬
‫ולחקור אחר העתידות‪.‬‬
‫נבואה באמצעות שדים‬
‫אך בעלה הקודם ביארנו שהנוהג המקובל‬
‫לשאול את התינוקות 'פסוק לי פסוקך' שורשו הוא‬ ‫ואילו המהרש"א (חידושי אגדות בבא בתרא‬
‫מדברי חכמינו זיכרונם לברכה שמיום שנחרב בית‬ ‫דף י"ב עמוד ב') סבור שנבואת השוטים והתינוקות‬
‫המקדש ניטלה הנבואה מהנביאים וניתנה לשוטים‬ ‫איננה נבואה שמקורה טהור בגילוי העתיד על ידי‬
‫ולתינוקות‪ ,‬וכמו שכתבו הר"ן (חולין דף צ"ה עמוד‬ ‫בורא העולם או המלאכים‪ ,‬אלא נבואה זו היא נאמרת‬
‫ב')‪ ,‬והסמ"ג (לא תעשה נ"א)‪ ,‬ובספר תורת חיים‬ ‫לאותם חסרי דעת באמצעות השדים‪ ,‬וזאת בדומה‬
‫(בבא בתרא דף י"ב עמוד ב')‪ ,‬וכן כתבו בשם הגאון‬ ‫למבואר במסכת ברכות (דף נ"ה עמוד ב') שישנם‬
‫מווילנא בספר קול אליהו (בפירוש על מגילת‬ ‫חלומות שמקורם באמצעות המלאכים ומנגד ישנם‬
‫אסתר ד"ה ובמדרש)‪ ,‬והרי במקרים הללו השאלה‬ ‫חלומות שמקורם באמצעות השדים‪ ,‬ובזה מיישבת‬
‫לתינוקות היתה מתוך מטרה לקבל מהם תשובה‬ ‫שם הגמרא את סתירת המקראות כאשר מחד‬
‫אודות העתידות‪ ,‬ואם כן לפירוש המהרש"א שכוח‬ ‫כתוב (זכריה י' ב')"וחלומות השוא ידברו" ומאידך‬
‫התינוקות הינו מהשדים יהיה קשה כיצד היה מותר‬ ‫בחומש במדבר (י"ב ו') כתוב "בחלום אדבר בו"‬