Page 47 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 47
מתנת שחנ אל יכ משה מז
ומעתה הוא הולך ומצליח ,וכן להיפך אם אדם הסוואה הם כיסו את הבור במחצלת ,כך שהבור
רואה שבעסקה הראשונה שהוא ביצע לאחר השינוי לא יהיה ניכר ורב ששת יפול לתוכו ,אך כאשר רב
בחייו התוצאה היתה כישלון חרוץ ,עליו ללמוד מזה ששת הגיע סמוך למחצלת השמיע רב חסדא קול
שמצבו רע ומעתה עליו לחשוש שמזלו התהפך נחירה ומזה הבין רב ששת שעליו להיזהר[ ,ומבואר
במפרשים שרב חסדא עמד רחוק ממנו ולכן הוא
עליו לרעה ומיום זה מעשה ידיו לא יצליחו. לא היה יכול להזהירו במפורש אלא רק באמצעות
השמעת קול כאות אזהרה] ,ולכן פנה רב ששת
אמנם הרמב"ם (הלכות עבודה זרה פרק י"א לתינוק שהיה על ידו ואמר לו פסוק לי פסוקך,
הלכה ה') פירש שמה שאמרו בגמרא 'תינוק' אין וענה לו התינוק "נטה לך על ימינך או על שמאלך"
הפירוש בזה כדברי רש"י ,אלא הכוונה בזה היא (שמואל ב' ב' כ"א) ,ומזה הבין רב ששת שעליו
שמותר לשאול את התינוק איזה פסוק אתה לומד לפנות ימין ושמאל ולא להמשיך ישר ,ובזכות זאת
ואם אמר לו פסוק מן הברכות ישמח ויאמר זה סימן ניצל רב ששת מהמוקש שהניחו לו עבדיו של ראש
טוב ,וכמבואר במאירי (סנהדרין דף ס"ח עמוד א')
כן הוא גם לצד הרע שאם התינוק יאמר לו פסוק הגולה.
שעינינו רע עליו להצטער ולבקש על עצמו רחמים,
וזה כמבואר שכן היה מקובל לשאול את התינוקות רבי יוחנן
'פסוק לי פסוקך' ,ועל זאת אומרת הגמרא שבשאלה
זו אין בזה משום נחש ,שהוא דבר האסור מן התורה ובחולין (דף צ"ה עמוד ב') מסופר על רבי יוחנן
שרצה לילך לבבל בכדי לראות את שמואל והוא
שנאמר "ולא תנחשו" (ויקרא י"ט כ"ו). פגש תינוק וביקש ממנו פסוק לי פסוקך ,אמר לו
התינוק "ושמואל מת" (שמואל א' כ"ח ג') והבין מזה
לשמחה ולששון רבי יוחנן ששמואל נפטר ולכן הוא ביטל את הליכתו
לבבל ,אבל האמת היתה ששמואל עדיין היה בחיים
וכבר התקשו הראשונים בביאור דברי הגמרא רק מן השמים עיכבו את רבי יוחנן שלא ילך לבבל
מדוע אכן אין בזה משום נחש ,ואכן הרמב"ם בכדי שלא יטרח ,ומן הענין לציין שמעשיה זאת
(הלכות עבודה זרה פרק י"א הלכה ה') סובר שאין מובאת גם בתלמוד ירושלמי (שבת סוף פרק ו')
כל היתר להסתמך על תשובת התינוקות הלכה אך שם כתוב שאכן כך היה שבאותה השעה בדיוק
למעשה כי העושה כן עובר על איסור לא תנחשו,
וכל ההיתר לשאול את התינוקות אינו אלא כסימן נפטר שמואל.
בלבד לשמוח או להתעצב ,אך חלילה לפעול על פי
בית תינוק ואשה
דבריהם.
ושם בגמרא "תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר
ועשית כאשר יורוך בית תינוק ואשה אף על פי שאין נחש יש סימן",
וביאר רש"י שאם אדם בנה בית או שנולד לו בן או
אך הסמ"ג (מצות לא-תעשה נ"א) התקשה שהוא נשא אשה ,והוא רואה שבעסקה הראשונה
על דברי הרמב"ם שהרי מצינו לכמה גדולים שהוא עושה לאחר מכן הוא גורף הצלחה ,הוא יכול
ששאלו את התינוקות והסתמכו על דבריהם הלכה ללמוד מזה שבעקבות השינוי בחייו מזלו השתפר
למעשה ,והוא מציין כהוכחה לדבריו את המעשה
