Page 158 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 158

‫משה‬  ‫'ט ףנע ‪ -‬ספחנ‬                               ‫מתנת‬  ‫חנק‬

‫מכל מקום חייב להציל‪ .‬אבל אם יש ספק סכנה‪,‬‬         ‫שרבי טרפון לא סיכן את עצמו מספק סכנה כדי‬
‫כאשר הספק נוטה יותר להגדיר את הדבר כודאי‬         ‫להצילם ממיתה‪ ,‬וא"כ מוכח שהבבלי חולק על‬
‫סכנה‪ ,‬או אפילו כספק השקול‪ ,‬במקרה כזה אינו‬
‫חייב למסור את נפשו להצלת חבירו‪ .‬אך אם הספק‬            ‫הירושלמי ואינו מחייב להסתכן לצורך הצלה‪.‬‬
‫נוטה יותר אל ההצלה ושלא יסתכן‪ ,‬במקרה כזה אם‬
‫לא הציל עבר על "לא תעמוד על דם רעך"‪ .‬עד כאן‬      ‫דעת הרדב"ז כמה מוטל על האדם לסכן‬
                                                         ‫את עצמו להצלת חבירו‬
                                        ‫דבריו‪.‬‬
                                                 ‫ולהלכה נציע כאמור את דברי הרדב"ז‬
‫ומבואר בדבריו שגם אם יש ספק סכנה‪ ,‬כל‬             ‫בתשובותיו‪ ,‬ותמצית מתשובה המובאת בספר‬
‫שהספק אינו ספק שקול של סיכון מול הצלה‪,‬‬
‫חייבים להציל‪ ,‬והרי בתשובה הנזכרת לעיל כתב‬                   ‫שו"ת יד אליהו‪ ,‬ונפתח בדברי הרדב"ז‪.‬‬
‫שאסור להכניס את עצמו לספק סכנה להצלת‬
                                                 ‫הרדב"ז בספר תשובותיו חלק ג' סימן תרכ"ז דן‬
                                       ‫חבירו‪.‬‬    ‫במקרה שאיימו על יהודי שאם לא יסכים שיקטעו‬
                                                 ‫לו אבר מגופו – יהרגו יהודי אחר‪ ,‬והשאלה היתה‬
‫וצריך לומר שאין כוונת הרדב"ז לומר שההצלה‬         ‫האם הוא מחוייב למסור את אברו להצלת חבירו‪.‬‬
‫כרוכה בסכנה של חמישים אחוזים‪ ,‬והרי הסברא‬         ‫ובסיום תשובתו מסכם הרדב"ז וכותב‪ :‬להכניס את‬
‫נותנת כן‪ ,‬מאחר וספק פיקוח נפש שדוחה את כל‬        ‫עצמו לספק סכנה לצורך הצלת חבירו אסור לעשות‬
‫מצוות התורה הוא לא רק בחמישים אחוז סכנה‪,‬‬         ‫כן‪ ,‬ואף הוא נחשב חסיד שוטה‪ ,‬אבל למסור איבר‬
‫אלא אף באחוזים בודדים של סיכון‪ ,‬ואם כן מהיכי‬     ‫לצורך הצלת חבירו‪ ,‬אף שאינו מחוייב כלל‪ ,‬אולם‬
‫תיתי לומר שלהצלת חבירו [שכמובן אין זה בגדר‬       ‫אם הוא יכול לעמוד בכך אשרי חלקו ומידת חסידות‬
‫של שפיכות דמים שאדם מחוייב למסור נפשו על‬
‫כך וכנזכר לעיל‪ ,‬רק זה ענין של הצלה‪ ,‬שזה מצוה‬                                              ‫היא‪.‬‬
‫ככל מצוות התורה]‪ ,‬יהיה אדם מחוייב להסתכן‬
‫בחייו לצורך כך‪[ .‬ובאמת כך הקשה המנחת חינוך‬       ‫את דברי הרדב"ז הללו הביאו הפוסקים בכמה‬
‫(מצוה רל"ז ורצ"ו) על ההגהות מיימוני שהובא לעיל‪,‬‬  ‫מקומות; בספר אליה רבא אורח חיים סימן שכ"ט‬
                                                 ‫סק"ח‪ ,‬שולחן ערוך הגר"ז שם סעיף ח'‪ ,‬ובסימן‬
   ‫שכותב שיש חיוב להסתכן כדי להציל אחרים]‪.‬‬       ‫שכ"ח הביאה הפרי מגדים במשבצות זהב סעיף‬

‫אלא שבשים לב לדברי הרדב"ז‪ ,‬הוא מדבר‬                                                ‫קטן ז'‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫במקרה של הצלה מטביעה או מלסטים וחיה רעה‪,‬‬
‫וכל הצלה ממקרים אלו כרוכים בעקבותיה סכנות‪,‬‬       ‫אולם כבר תמהו על כך שלכאורה דברי הרדב"ז‬
‫שמא יטבע בים‪ ,‬או שמא יגברו עליו הלסטים או‬                    ‫סותרים תשובה אחרת שלו בענין זה‪.‬‬
‫החיה רעה‪ ,‬ועל זה כותב שיש להגדיר את הסכנה‬
‫בה ניצב המציל; באם מדובר בספק אם בכלל יש‬         ‫בשו"ת הרדב"ז (ללשונות הרמב"ם‪ ,‬הלכות‬
‫בהצלה זו סכנה‪ ,‬הרי זה בכלל מצות ההצלה‪ ,‬וכל‬       ‫רוצח ושמירת הנפש פרק א' הלכה י"ד) כותב‬
‫עוד שאין חמישים אחוז להגדרת הפעולה כסכנה‪,‬‬        ‫הרדב"ז שמה שפסק הרמב"ם שאדם מחוייב להציל‬
‫אין לנו להחשיב זאת כסכנה‪ .‬אולם במקרה ויש‬         ‫את חבירו‪ ,‬מדובר בהצלה בלא להסתכן‪ ,‬או אפילו‬
                                                 ‫אם יש קצת ספק סכנה‪ ,‬כמו להציל מטביעה או‬
                                                 ‫מלסטים או חיה רעה‪ ,‬שאף שיש ספק סכנה בדבר‬
   153   154   155   156   157   158   159   160   161   162   163