Page 158 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 158
משה 'ט ףנע -ספחנ מתנת חנק
מכל מקום חייב להציל .אבל אם יש ספק סכנה, שרבי טרפון לא סיכן את עצמו מספק סכנה כדי
כאשר הספק נוטה יותר להגדיר את הדבר כודאי להצילם ממיתה ,וא"כ מוכח שהבבלי חולק על
סכנה ,או אפילו כספק השקול ,במקרה כזה אינו
חייב למסור את נפשו להצלת חבירו .אך אם הספק הירושלמי ואינו מחייב להסתכן לצורך הצלה.
נוטה יותר אל ההצלה ושלא יסתכן ,במקרה כזה אם
לא הציל עבר על "לא תעמוד על דם רעך" .עד כאן דעת הרדב"ז כמה מוטל על האדם לסכן
את עצמו להצלת חבירו
דבריו.
ולהלכה נציע כאמור את דברי הרדב"ז
ומבואר בדבריו שגם אם יש ספק סכנה ,כל בתשובותיו ,ותמצית מתשובה המובאת בספר
שהספק אינו ספק שקול של סיכון מול הצלה,
חייבים להציל ,והרי בתשובה הנזכרת לעיל כתב שו"ת יד אליהו ,ונפתח בדברי הרדב"ז.
שאסור להכניס את עצמו לספק סכנה להצלת
הרדב"ז בספר תשובותיו חלק ג' סימן תרכ"ז דן
חבירו. במקרה שאיימו על יהודי שאם לא יסכים שיקטעו
לו אבר מגופו – יהרגו יהודי אחר ,והשאלה היתה
וצריך לומר שאין כוונת הרדב"ז לומר שההצלה האם הוא מחוייב למסור את אברו להצלת חבירו.
כרוכה בסכנה של חמישים אחוזים ,והרי הסברא ובסיום תשובתו מסכם הרדב"ז וכותב :להכניס את
נותנת כן ,מאחר וספק פיקוח נפש שדוחה את כל עצמו לספק סכנה לצורך הצלת חבירו אסור לעשות
מצוות התורה הוא לא רק בחמישים אחוז סכנה, כן ,ואף הוא נחשב חסיד שוטה ,אבל למסור איבר
אלא אף באחוזים בודדים של סיכון ,ואם כן מהיכי לצורך הצלת חבירו ,אף שאינו מחוייב כלל ,אולם
תיתי לומר שלהצלת חבירו [שכמובן אין זה בגדר אם הוא יכול לעמוד בכך אשרי חלקו ומידת חסידות
של שפיכות דמים שאדם מחוייב למסור נפשו על
כך וכנזכר לעיל ,רק זה ענין של הצלה ,שזה מצוה היא.
ככל מצוות התורה] ,יהיה אדם מחוייב להסתכן
בחייו לצורך כך[ .ובאמת כך הקשה המנחת חינוך את דברי הרדב"ז הללו הביאו הפוסקים בכמה
(מצוה רל"ז ורצ"ו) על ההגהות מיימוני שהובא לעיל, מקומות; בספר אליה רבא אורח חיים סימן שכ"ט
סק"ח ,שולחן ערוך הגר"ז שם סעיף ח' ,ובסימן
שכותב שיש חיוב להסתכן כדי להציל אחרים]. שכ"ח הביאה הפרי מגדים במשבצות זהב סעיף
אלא שבשים לב לדברי הרדב"ז ,הוא מדבר קטן ז' ,ועוד.
במקרה של הצלה מטביעה או מלסטים וחיה רעה,
וכל הצלה ממקרים אלו כרוכים בעקבותיה סכנות, אולם כבר תמהו על כך שלכאורה דברי הרדב"ז
שמא יטבע בים ,או שמא יגברו עליו הלסטים או סותרים תשובה אחרת שלו בענין זה.
החיה רעה ,ועל זה כותב שיש להגדיר את הסכנה
בה ניצב המציל; באם מדובר בספק אם בכלל יש בשו"ת הרדב"ז (ללשונות הרמב"ם ,הלכות
בהצלה זו סכנה ,הרי זה בכלל מצות ההצלה ,וכל רוצח ושמירת הנפש פרק א' הלכה י"ד) כותב
עוד שאין חמישים אחוז להגדרת הפעולה כסכנה, הרדב"ז שמה שפסק הרמב"ם שאדם מחוייב להציל
אין לנו להחשיב זאת כסכנה .אולם במקרה ויש את חבירו ,מדובר בהצלה בלא להסתכן ,או אפילו
אם יש קצת ספק סכנה ,כמו להציל מטביעה או
מלסטים או חיה רעה ,שאף שיש ספק סכנה בדבר