Page 154 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 154
משה 'ט ףנע -ספחנ מתנת דנק
(מלכים ב' ,ז' ד')"אם אמרנו נבוא העיר והרעב בעיר ירפאנו רופא ,ספק יחיה ספק ימות ,אין מתרפאין
ומתנו שם" והאיכא חיי שעה אלא לאו לחיי שעה מהן ,דעובד כוכבים ודאי קטיל ליה ומוטב שיניח
לא חיישינן[ ,רש"י :אם אמרנו נבוא העיר .בארבעה אולי יחיה .ודאי מת מתרפאין .היכא דידעינן
אנשים מצורעים כתיב; "אם אמרנו נבוא העיר שאם לא ירפאנו ימות ואין כאן ישראל לרפאותו
והרעב בעיר ומתנו שם ,ואם ישבנו פה ומתנו ועתה מתרפאין מהן ,דעובד כוכבים מאי עביד ליה הא
לכו ונפלה אל מחנה ארם אם יחיונו ונחיה ואם בלאו הכי מיית ,ושמא ירפאנו העובד כוכבים].
ימיתנו ומתנו" .והאיכא חיי שעה .ומיתה מיד .לא שואלת הגמרא :מת -האיכא חיי שעה ,לחיי שעה
לא חיישינן[ ,רש"י :חיי שעה .שהעובד כוכבים
חיישינן .הואיל וסופו למות כאן] ,עד כאן. ממהר להמיתו ושמא יום או יומים יחיה] .מוכיחה
הגמרא :ומנא תימרא דלחיי שעה לא חיישינן דכתיב
ולמדנו שלחיי שעה אין אנו חוששים ,על כל
פנים ביחס לחיי עולם.
לפנינו דוגמא הלכה למעשה מכלל זה ש"לחיי שעה לא חיישינן".
מעשה היה בילד שנפגע בראשו ואושפז במצב
אנוש בבית החולים ,והרופאים אמרו שמצבו נואש,
היות ואם הוא לא ינותח בראשו הוא לא יאריך ימים,
ומאידך הניתוח עצמו מסוכן מאוד היות ורק מעטים
יצאו חיים מניתוח ראש מסובך כזה.
בצר להם פנו ההורים אל מרן החזון איש כדת מה
לעשות ,ולאחר שעצם את עיניו והיה אחוז בשרעפיו
כרבע שעה ,שאל לזהות הרופא המנתח ,וענה שאכן
כדאי לנתח את הילד .הרופא עצמו התפלא על תשובת
החזון איש ,באומרו שבכל פעם אכן הוא קולע למטרה,
ברם במקרה זה אין סיכויים להצלחת הניתוח .אך בכל
זאת נענה להפצרת האב וערך ניתוח בן למעלה משש
שעות ,ולבסוף אמר שאם הילד לא יתעורר לאחר יממה
אפסו סיכוייו .הילד לא התעורר והרופא פרך את ידיו
ביאוש ,האב האומלל נחפז לחזון איש שענה לו כי
"הזמן הקצוב אצלנו הוא שלש יממות" ,ואמנם לאחר
זמן זה התעורר הרגל עד שהחלים כליל.
