Page 155 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 155
מתנת הגורל משה הנק
לאחר זמן ענה החזון איש לשאלת מקורביו ואמר,
כי מה שהרהר בתחילה כרבע שעה ,הוא לפי הנתונים
שהציג הרופא שהשאלה היא אם להעדיף ספק הצלת
חיי עולם על ידי סיכון של חיי שעה ,וכדי לברר את
הנידון של "חוששין לחיי שעה" הוא העביר לנגד עיניו
את הסוגיא לפרטיה עד המסקנא כי "אין חוששין לחיי
שעה" ,1ומכיון שכן הורה על עריכת הניתוח ,וכשעושים
על פי התורה עולה הכל לטובה .ואת השלש יממות
שהקציב ,אמר שלמד זאת ממשנה מפורשת. ..
(מספר "פאר הדור")
שעה מול חיי שעה ,ודין חיי שעה מבואר בגמרא עוד מצינו דוגמא של חיי שעה במחלוקתם
במסכת יומא דף פ"ה עמוד א' שאם נפלה בשבת הידועה של בן פטורא ורבי עקיבא ,לפי הסברו של
מפולת של אבנים על אדם ,וכאשר החלו לפנות את מרן החזון איש זצ"ל בסוגיא שבמסכת בבא מציעא
גל האבנים מצאו את האדם במצב קשה שבודאי
עומד הוא למות ,מחללין עליו את השבת ,כי השבת דף ס"ב עמוד א':
נדחית מפני פיקוח נפש גם של חיי שעה .ולעומת
זאת מבואר בגמרא בעבודה זרה שהבאנו לעיל, "שנים שהיו מהלכין בדרך ,וביד אחד מהן
קיתון של מים ,אם שותים שניהם מתים ,ואם
שחיי שעה נדחית מפני ספק הצלת חיי עולם. שותה אחד מהן ,מגיע לישוב ,דרש בן פטורא
מוטב שישתו שניהן וימותו ואל יראה אחד מהן
אולם במעשה דבן פטורא מדובר על חיי שעה במיתתו של חבירו ,עד שבא רבי עקיבא ולימד
מול חיי שעה ,ובזה נחלקו התנאים; בן פטורא סבר
שחיי שעה של האדם שהמים שלו אינם יכולים "וחי אחיך עמך" חייך קודמים לחיי חברך".
להעדיף את שימושו במים כדי שנדחה חיי שעה
של השני ,אפילו שהמים הם שלו ,ואילו רבי עקיבא במה נחלקו בן פטורא ורבי עקיבא? מבאר החזון
נחלק עליו וסובר שמשום "חייך קודמין" אינו איש (חושן משפט ליקוטים סימן כ' לדף ס"ב):
מאחר שהאבחון הוא ששניהם לא ישרדו את הצמא
מחוייב בהצלה כזו של חיי שעה. וימותו בסופו של דבר ,א"כ יש כאן שאלה של חיי
* אמנם ראוי להדגיש כי הנושא שעמד לפני מרן החזון איש היה כלפי האדם לעצמו; האם עליו לעשות מעשה שמסכן חיי
שעה שלו כנגד אפשרות הצלת חיי עולם שלו ,וזה אכן נידון רחב בפוסקים ,ראה בדברי הנודע ביהודה תנינא חושן משפט
סי' נ"ט ,ובתשובות שבות יעקב סימן ע"ה שהובא בפתחי תשובה יו"ד סימן של"ט .ובאחיעזר ח"ב סי' ט"ז אות ו' ,ואבי
עזרי הלכות רוצח ושמירת הנפש שדנו בזה.
אולם הנידון שלפנינו שונה ,כאן השאלה היא אם אפשר להעדיף הצלת חיי עולם של אדם אחד תוך כדי סיכון חיי
שעה של אדם אחר ,וזה כבר נידון שונה .ואמנם שני הנידונים מקורם מהגמרא בעבודה זרה ,אולם כאמור יש לחלק
ביניהם.