Page 160 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 160
משה 'ט ףנע -ספחנ מתנת קס
כל שאינו בכלל גדר זה ,אין זה נחשב כסכנה של שיבוא ,והוא ממש ענין הפסוק שהזכרתי למעלה,
פיקוח נפש. אמר עצל שחל בדרך וגו'.
ולפי זה כאשר אנו דנים ,למשל ,על הצלת הטובע למדנו מדבריו את גדר הדברים; כאשר אדם
בים ,עלינו להבחין בין מספר אופנים .הטובע בים רואה סכנה מול עיניו ,ודאי שעליו להסתר ולשמור
שהוא במצב רגיל ,אם המציל הוא אדם המתמצא את עצמו ,אולם כאשר הוא רק חושש שמא יפגע
בשחייה ,כמובן שעליו להצילו ,על אף שבמקרים בדרכו בכל מיני סכנות ,זו אינה יראה ראויה .והכלל
מסויימים יש בכך סכנה .ואם הים רוגש או סוער, שחז"ל אמרו :כל מקום שההיזק מצוי ונודע ,צריך
תלוי במיומנותו של המציל; אם הוא מומחה ורגיל להשמר ממנו ,אך אם אין ההיזק נודע אין לפחד
גם במצבים כאלו ,יתכן שהוא מחוייב גם כן להכנס
לים הסוער ולהציל ,ומעשים בכל יום בחופי הרחצה שמא יכנס לסכנה.
שהממונים על שלום הרוחצים" ,המצילים" ,נכנסים
גם לים סוער ורוגש במיוחד ויוצאים ללא כל פגע. מיעוט המצוי
אולם באדם מן השורה ,שכל התמחותו בשחייה
נעשתה במימי בריכה ,אסור לו להכנס לים להציל, וכמה בדיוק נקרא דבר מצוי? ידוע בשם מרן
הגרי"ש אלישיב זצ"ל בהקשר לדבר אחר ,שהמושג
היות ובכך נשקפת סכנה לחייו. "מיעוט המצוי" הכוונה לעשרה אחוזים ,ומסתמך
על תשובת ה"משכנות יעקב" סימן ט"ז י"ז( ,וכן
לפי האמור מבוארים דברי הרדב"ז היטב; עד כתוב בספר קובץ תשובות חלק ג' תשובה קי"ג).
לכחמישים אחוזי סיכון אי אפשר להגדיר את הדבר וכן כתב מרן הגרש"ז אויערבאךזצ"ל (מנחת שלמה
כמסוכן ,וממילא על המציל לעשות את הדבר ולא תנינא סימן ס"ג) שטוב לחוש לדברי המשכנות
לעמוד על דם רעהו .אולם כאשר ניכר הדבר ומוגדר יעקב ששיעור מיעוט המצוי הוא עשרה אחוזים.
כסיכון ,על אף שלמעשה לא מדובר בחמישים [ואף שאחרים הביאו משו"ת הריב"ש סימן קצ"א
אחוזי סכנה ממשית ,מכל מקום הדבר כבר מוגדר ש"מיעוט המצוי" היינו קרוב למחצה ,בכתב עת
"צהר" ו' בשנת תשנ"ט ,נדפס מאמר של הרה"ג ר'
כסכנת נפשות ואינו מחוייב להציל באופן כזה. אלחנן פרץ שליט"א בענין ,וכתב שם ששלח לשאול
את מרן זצ"ל מדברי הריב"ש על דברי המשכנות
נמצא איפא ,כי אדם מחוייב בהצלת חבירו הנתון יעקב ,והוא ענה לו שאין מזה סתירה ,אלא שלא
במצב של פיקוח נפש ,רק במקרה שחייו הוא לא יהיו
נתונים בסכנה עקב כך ,ואמנם אם החשש סכנה אינו פירש את דבריו].
חש הקיים לנגד עינינו ,מצוה להצילאת רעהו הנתון
בסכנה של ממש גם באופן כזה ,אולם במקום של מסקנת הדברים
ספק סכנה אמיתי אין כל חיוב על האדם להסתכן
על-כל-פנים מסקנת דברי הרמח"ל הם ,שעל
בכך כדי להציל את חבירו. האדם לחשוש לסכנה כאשר הדבר מצוי וידוע ,וכן
להלכה כתב בספר שמירת שבת כהלכתה תחילת
דעת היד אליהו פרק ל"ב בשם מרן הגרש"ז זצ"ל ,ש"דבר שהעולם
חוששין לו משום סכנה ,הרי הוא בגדר סכנה" .אולם
גם בספר שו"ת יד אליהו (מלובלין) סימן מ"ג,
מאריך הרבה בשאלה זו ,האם אדם מחוייב להכניס