Page 160 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 160

‫משה‬  ‫'ט ףנע ‪ -‬ספחנ‬                             ‫מתנת‬  ‫קס‬

‫כל שאינו בכלל גדר זה‪ ,‬אין זה נחשב כסכנה של‬     ‫שיבוא‪ ,‬והוא ממש ענין הפסוק שהזכרתי למעלה‪,‬‬
                                   ‫פיקוח נפש‪.‬‬                         ‫אמר עצל שחל בדרך וגו'‪.‬‬

‫ולפי זה כאשר אנו דנים‪ ,‬למשל‪ ,‬על הצלת הטובע‬     ‫למדנו מדבריו את גדר הדברים; כאשר אדם‬
‫בים‪ ,‬עלינו להבחין בין מספר אופנים‪ .‬הטובע בים‬   ‫רואה סכנה מול עיניו‪ ,‬ודאי שעליו להסתר ולשמור‬
‫שהוא במצב רגיל‪ ,‬אם המציל הוא אדם המתמצא‬        ‫את עצמו‪ ,‬אולם כאשר הוא רק חושש שמא יפגע‬
‫בשחייה‪ ,‬כמובן שעליו להצילו‪ ,‬על אף שבמקרים‬      ‫בדרכו בכל מיני סכנות‪ ,‬זו אינה יראה ראויה‪ .‬והכלל‬
‫מסויימים יש בכך סכנה‪ .‬ואם הים רוגש או סוער‪,‬‬    ‫שחז"ל אמרו‪ :‬כל מקום שההיזק מצוי ונודע‪ ,‬צריך‬
‫תלוי במיומנותו של המציל; אם הוא מומחה ורגיל‬    ‫להשמר ממנו‪ ,‬אך אם אין ההיזק נודע אין לפחד‬
‫גם במצבים כאלו‪ ,‬יתכן שהוא מחוייב גם כן להכנס‬
‫לים הסוער ולהציל‪ ,‬ומעשים בכל יום בחופי הרחצה‬                                ‫שמא יכנס לסכנה‪.‬‬
‫שהממונים על שלום הרוחצים‪" ,‬המצילים"‪ ,‬נכנסים‬
‫גם לים סוער ורוגש במיוחד ויוצאים ללא כל פגע‪.‬‬               ‫מיעוט המצוי‬
‫אולם באדם מן השורה‪ ,‬שכל התמחותו בשחייה‬
‫נעשתה במימי בריכה‪ ,‬אסור לו להכנס לים להציל‪,‬‬    ‫וכמה בדיוק נקרא דבר מצוי? ידוע בשם מרן‬
                                               ‫הגרי"ש אלישיב זצ"ל בהקשר לדבר אחר‪ ,‬שהמושג‬
                  ‫היות ובכך נשקפת סכנה לחייו‪.‬‬  ‫"מיעוט המצוי" הכוונה לעשרה אחוזים‪ ,‬ומסתמך‬
                                               ‫על תשובת ה"משכנות יעקב" סימן ט"ז י"ז‪( ,‬וכן‬
‫לפי האמור מבוארים דברי הרדב"ז היטב; עד‬         ‫כתוב בספר קובץ תשובות חלק ג' תשובה קי"ג)‪.‬‬
‫לכחמישים אחוזי סיכון אי אפשר להגדיר את הדבר‬    ‫וכן כתב מרן הגרש"ז אויערבאךזצ"ל (מנחת שלמה‬
‫כמסוכן‪ ,‬וממילא על המציל לעשות את הדבר ולא‬      ‫תנינא סימן ס"ג) שטוב לחוש לדברי המשכנות‬
‫לעמוד על דם רעהו‪ .‬אולם כאשר ניכר הדבר ומוגדר‬   ‫יעקב ששיעור מיעוט המצוי הוא עשרה אחוזים‪.‬‬
‫כסיכון‪ ,‬על אף שלמעשה לא מדובר בחמישים‬          ‫[ואף שאחרים הביאו משו"ת הריב"ש סימן קצ"א‬
‫אחוזי סכנה ממשית‪ ,‬מכל מקום הדבר כבר מוגדר‬      ‫ש"מיעוט המצוי" היינו קרוב למחצה‪ ,‬בכתב עת‬
                                               ‫"צהר" ו' בשנת תשנ"ט‪ ,‬נדפס מאמר של הרה"ג ר'‬
    ‫כסכנת נפשות ואינו מחוייב להציל באופן כזה‪.‬‬  ‫אלחנן פרץ שליט"א בענין‪ ,‬וכתב שם ששלח לשאול‬
                                               ‫את מרן זצ"ל מדברי הריב"ש על דברי המשכנות‬
‫נמצא איפא‪ ,‬כי אדם מחוייב בהצלת חבירו הנתון‬     ‫יעקב‪ ,‬והוא ענה לו שאין מזה סתירה‪ ,‬אלא שלא‬
‫במצב של פיקוח נפש‪ ,‬רק במקרה שחייו הוא לא יהיו‬
‫נתונים בסכנה עקב כך‪ ,‬ואמנם אם החשש סכנה אינו‬                                 ‫פירש את דבריו]‪.‬‬
‫חש הקיים לנגד עינינו‪ ,‬מצוה להצילאת רעהו הנתון‬
‫בסכנה של ממש גם באופן כזה‪ ,‬אולם במקום של‬                  ‫מסקנת הדברים‬
‫ספק סכנה אמיתי אין כל חיוב על האדם להסתכן‬
                                               ‫על‪-‬כל‪-‬פנים מסקנת דברי הרמח"ל הם‪ ,‬שעל‬
                      ‫בכך כדי להציל את חבירו‪.‬‬  ‫האדם לחשוש לסכנה כאשר הדבר מצוי וידוע‪ ,‬וכן‬
                                               ‫להלכה כתב בספר שמירת שבת כהלכתה תחילת‬
           ‫דעת היד אליהו‬                       ‫פרק ל"ב בשם מרן הגרש"ז זצ"ל‪ ,‬ש"דבר שהעולם‬
                                               ‫חוששין לו משום סכנה‪ ,‬הרי הוא בגדר סכנה"‪ .‬אולם‬
‫גם בספר שו"ת יד אליהו (מלובלין) סימן מ"ג‪,‬‬
‫מאריך הרבה בשאלה זו‪ ,‬האם אדם מחוייב להכניס‬
   155   156   157   158   159   160   161   162   163   164   165