Page 162 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ט ףנע ‪ -‬ספחנ‬ ‫מתנת‬ ‫בסק‬

‫במחנה המוות "אושביץ" המתינו כמה מאות‬
‫נערים שנגזר שם דינם למיתה‪ .‬בין אותם נערים היה‬
‫בחור נעלה מהחשובים בישיבתו‪ ,‬משה רוזנברג הי"ד‬
‫שמו [משהל'ע]‪ ,‬שנחרץ גורלו אף הוא למוות‪ .‬באותו‬
‫היום ניסו רבים להציל נערים מקרוביהם תמורת‬
‫שוחד‪ ,‬שהשומרים ה"קאפו" הסכימו לשחררם‪ ,‬בתנאי‬

‫שתמורת כל נער שישוחרר יובא אחר במקומו‪.‬‬

‫הגאון רבי צבי הירש מייזליש זצ"ל‪ ,‬שהנער הנ"ל‬
‫היה בין תלמידיו הרבים ששהו במחנה‪ ,‬מספר‪" :‬לפתע‬
‫ניגש אלי תלמיד צעיר‪ ,‬בשם עקיבא מאן הי"ד‪ ,‬והציע‬
‫לשחד את השומרים להצלת משהל'ע‪ ,‬אמרתי לו‪ :‬הרי‬
‫צריך למסור מישהו תמורתו‪ ,‬והן הדבר אסור! ענה‬
‫הנער הצעיר בהתלהבות‪ :‬אני מקבל על עצמי בשמחה‬
‫להכנס כקרבן תמורת משהל'ע! גערתי בנער ואמרתי‬
‫לו שאיננו רשאי לעשות כן‪ ,‬וגם לאחר הפצרות מהנער‬
‫ושביקש רק רשות לעשות כן‪ ,‬ושלא יחשב כמתאבד‪,‬‬
‫לא הסכמתי לכך"‪ ,‬סיים הרב את סיפורו הנורא והמאלף‬

‫על אחוות רעים בגיהנם זה‪.‬‬

‫אביהם‪ ,‬הגאון רבי מנשה קליין זצ"ל בספרו משנה‬ ‫אולם לכאורה‪ ,‬על פי דברי היד אליהו‪ ,‬ושכן‬
‫הלכות חלק ט' סימן קע"א‪ ,‬אולם בן המחבר מעיר‪,‬‬ ‫כתב בספר חסידים‪ ,‬מותר היה למסור נפש עבור‬
‫שאותו בחור משהל'ע לא היה בגדר תלמיד חכם‬ ‫תלמיד חכם‪ ,‬ואף כי אין חיוב על כך‪ ,‬אולם ממידת‬
‫ממש‪ ,‬וגם השני לא היה עם הארץ‪ ,‬רק המדובר‬ ‫חסידות מותר הדבר‪ ,‬וצריך עיון על הרב‪ ,‬שהיה גדול‬
‫היה בשני בחורים‪ ,‬שהאחד היה בחור מבוגר שכבר‬
‫הספיק למלא כריסו בש"ס ופוסקים‪ ,‬והשני היה‬ ‫בתורה‪ ,‬שלא הסכים לדבר זה‪.‬‬
‫תלמיד צעיר שלפני שנתפס ע"י הארורים ונשלח‬
‫למחנה המוות‪ ,‬שקד אף הוא על תלמודו‪ ,‬א"כ יתכן‬ ‫שוב ראיתי במקור הדברים‪ ,‬בספר "מקדשי‬
‫שבמקרה כזה לא שייכת סברת היד אליהו ודברי‬ ‫השם" חלק א' מהגאון רבי צבי הירש מייזליש זצ"ל‬
‫הנ"ל‪ ,‬שם הובא סיפור זה בין יתר סיפורי קידוש‬
‫הספר חסידים‪.‬‬ ‫ה' שכתבם בהקדמת ספרו‪ ,‬ובהערות שבשולי‬
‫הגליון הביאו בני המחבר שקושיא זו הקשה על‬