Page 167 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת הגורל משה זסק‬

‫והבדל זה שבין מרן החזון איש למנחת שלמה‪,‬‬ ‫אך אם מדובר שללא כל סיבה סימנו יהודי מסוים‬
‫שלחזון איש אין הוא נחשב כרודף רק כמציל עצמו‪,‬‬ ‫שיסגירוהו ואם לא יסגירוהו יהרגו כולם‪ ,‬בכזה מקרה‬
‫ואילו למנחת שלמה הוא נחשב כרודף‪ ,‬יתכן שאפשר‬ ‫נחלקו אמוראים בתלמוד ירושלמי אם יש לו דין‬
‫לשייכו למחלוקת הקיימת ביניהם בנידון נוסף‪,‬‬ ‫רודף כיון שסוף סוף נעשה עכשיו רודף על ידי כך‪ ,‬או‬
‫שאין עליו דין רודף כלל ואין כל היתר למוסרו בידם‪.‬‬
‫וכדלהלן‪:‬‬

‫איבד את הבלמים‬ ‫עלה ה'‬

‫אדם נסע ברכבו‪ ,‬ולפתע איבד את הבלמים‪ .‬הדבר‬
‫היחיד שמתפקד כראוי זה ההגה‪ ,‬כך שבידו לשנות את‬
‫כיוון הנסיעה ‪ -‬הדהירה‪ .‬תוך כדי כך הוא רואה לנגדו‬
‫קבוצת אנשים‪ ,‬כך שאם הוא לא יעשה דבר הרכב יפגע‬
‫באנשים רבים‪ ,‬האפשרות היחידה שבידו היא להטות‬
‫את הרכב הצידה שם עמד אדם בודד; והוא נכנס‬
‫לדילמה נוראה‪ :‬האם להמשיך בדהירה ללא כל שינוי‪,‬‬
‫ויגרום חלילה להריגת רבים‪ ,‬או שעליו לעשות מעשה‬
‫של הטיית הרכב לעבר האדם הבודד ולפגוע בו כדי‬

‫להציל רבים?‬

‫הבה ונבחן את דברי רבותינו גדולי ישראל זצ"ל שדנו בזה‪:‬‬

‫האחרים קשור במה שמוסרין להריגה נפש מישראל‪,‬‬ ‫מרן החזון איש זצ"ל כותב‪:‬‬
‫אבל הטיית החץ מצד זה לצד אחר היא בעיקרה‬
‫פעולת הצלה‪ ,‬ואינה קשורה כלל בהריגת היחיד‬ ‫יש לעיין באחד רואה חץ הולך להרוג אנשים‬
‫שבצד אחר‪ ,‬רק עכשו במקרה נמצא בצד אחר נפש‬ ‫רבים‪ ,‬ויכול להטותו לצד אחר ויהרג רק אחד שבצד‬
‫מישראל‪ ,‬ואחרי שבצד זה יהרגו נפשות רבות‪ ,‬ובזה‬ ‫אחר‪ ,‬ואלו שבצד זה יצולו‪ ,‬ואם לא יעשה כלום יהרגו‬
‫אחד‪ ,‬אפשר דיש לנו להשתדל למעט אבדת ישראל‬
‫הרבים והאחד ישאר בחיים‪.‬‬
‫ככל מאי דאפשר וכו'‪.‬‬
‫ואפשר דלא דמי למוסרים אחד להריגה‪ ,‬דהתם‬
‫מיהו הכא גרע דהורג בידים‪ ,‬ולא מצינו אלא‬ ‫המסירה היא פעולה האכזרית של הריגת נפש‪,‬‬
‫דמוסרין אבל להרוג בידים אפשר דאין הורגין‪( .‬חזון‬ ‫ובפעולה זה ליכא הצלת אחרים בטבע של הפעולה‬
‫אלא המקרה גרם עכשו הצלה לאחרים‪ ,‬גם הצלת‬
‫איש שם)‪.‬‬