Page 170 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 170
משה 'ט ףנע -ספחנ מתנת קע
אלישיב זצ"ל שיש ליירט את המטוס להצלת התושבים שעל הקרקע ,אלא שעלינו
לברר אם ההוראה הזו תקפה גם למקרה זה.
ונראה שאינו דומה כלל למקרה של יירוט המטוס ,שם מדובר להציל על ידי הפלת
מטוס שהנוסעים בו נחתם דינם למיתה רח"ל ,כי הרי בכל מקום בו יפול המטוס הם
יתרסקו יחד עמו ,ולכן להצלת רבים אחרים הורה הגרי"ש זצ"ל שיש ליירטו להצלת
האחרים .אולם במקרה דנן ,הרי לא מדובר לעצור את מרוצת הקרון ע"י אדם שבלאו
הכי עומד למות ,אלא ע"י אדם שעתה אינו בכלל סכנה כלל ,אם כן אין לנו היתר
לעשות כן בידים בכל מקרה.
ואמנם אם קיימת אפשרות לעשות כן ע"י חלק מאותם הנוסעים שבכל מקרה
עומדים ליפול לתהום ,דבר זה דומה לנידון שהארכנו לדון בו לעיל ,ועלה בידינו
שבהסכמתו אפשרי הדבר ואף רצוי ,והוא עצמו אף מחוייב בזה ,אלא שתלוי אם
מדובר במישהו מסויים או באחד מהנוסעים ,ואם אפשר לבחור אחד מהם ,שוב אין
מחוייבות לאף אחד מהם ,אלא שלמצוה רבה יחשב.
אלא שהיה מקום לומר ,לפי מה שכתב החזון איש ,שאם עושה מעשה להצלה ,אי
אפשר להחשיבו למעשה של הריגה ,ולכן פעולת הטיית החץ לצד אחר מותרת ,על
אף שבכך יהרג האדם שבכיוון המוסט ,אך מכיון שפעולת הצלה היא ,והצלת רבים,
לכן הדבר מותר ,אם כן גם כאן היה אפשר להתיר מטעם זה כי הרי סוף סוף במעשה
זה ינצלו רבים.
אולם גם מטעם זה אין להתיר כלל ,ואינו דומה כל עיקר לדברי החזון איש .החזון
איש דיבר במקרה שפעולת הסטת החץ היא באמת פעולה של הצלה ,ולכן התיר
לעשות כן גם במקרה שתיגרם מכך מיתת האחר בידים ,לא כן במקרה של הקרון,
הרי הפעולה עצמה ודאי שפעולה של הריגה היא ,אלא שבהריגה זו אפשר להציל
חיים ,דבר זה לא למדנו ממשנתו של החזון איש ,ובודאי שהדבר אסור ,משום שאין
דוחין נפש מפני נפש .כלומר פעולה של הצלה מותר לעשותה גם כשהורגים על ידה,
אבל פעולה של הריגה אסורה בהחלט גם אם על ידה תהיה הצלה.
כך ששתי האופציות אינם נכונות.