Page 166 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 166

‫משה‬  ‫'ט ףנע ‪ -‬ספחנ‬                              ‫מתנת‬  ‫וסק‬

‫ואמר מרן זצ"ל שמכיון שבמקרה הספציפי עליו מדובר‪ ,‬יש כאן הרבה ספיקות אם‬
‫ניתן להגדיר את פעולת הנטישה כהצלה של רבים; שהרי יתכן שלא ימצא כלל את‬
‫המחבל‪ ,‬ואם ימצאנו שמא יהרג ולא יצליח להציל אחרים‪ ,‬וגם הרי יש במקום כוחות‬
‫הצלה אחרים שירדפו אחריו‪ ,‬וגם אין זה ברור שהמחבל יצליח להרוג בתושבים‪ ,‬לכן‬

      ‫ברור שעליו להעדיף להציל את החייל הפצוע שזה ודאי הצלה המוטלת לפניו‪.‬‬

‫והוסיף מרן זצ"ל ואמר‪ ,‬שגם במקרה שמדובר בספק ממשי של הצלת הרבים‪ ,‬מכל‬
                         ‫מקום "ודאי הצלה של יחיד‪ ,‬עדיף על ספק הצלה של רבים"‪.‬‬

                                   ‫עלה ד'‬

‫רודף או מציל את עצמו‬

‫האדם רודף‪ ,‬כי מה שאדם יכול להציל אחרים ואינו‬    ‫לעיל הבאנו את דברי ה"מנחת שלמה"‬
         ‫מציל בגלל זה לא נקרא עדיין בשם רודף"‪.‬‬  ‫שמסיק שהאדם המבוקש בעצמו‪ ,‬עליו למסור‬
                                                ‫את עצמו לאויב כדי להציל את האחרים‪ ,‬ומעתה‬
‫מוסיף מרן הגרש"ז זצ"ל ומסייג את דבריו‪:‬‬          ‫עלינו לדון האם יהיה מותר גם לאחרים למוסרו‬
‫"אולם בזה שנכנס אצלם ומתחבא אפשר דחשיב‬
‫רודף"‪ .‬כלומר‪ ,‬אם מדובר שהרדיפה תהיה על ידי‬               ‫כדין רודף‪ ,‬או שזה רק חיוב על עצמו?‬
‫זה שהוא עושה מעשה ונכנס בביתם‪ ,‬אף שלאחר‬
‫שהוא בבית הוא אינו עושה מעשה‪ ,‬מכל מקום עצם‬      ‫מוסיף ה"מנחת שלמה" שם וכותב‪" :‬אולם יש‬
‫כניסתו לשם נותנת לו דין רודף‪ ,‬ומותר למוסרו‬      ‫להתבונן‪ ,‬מאי טעמא לא רואים את האיש הזה כרודף‬
                                                ‫להרוג את כולם‪ ,‬וממילא יהא מותר למסור אותו‬
                              ‫בידם או להורגם‪.‬‬
                                                                                     ‫להריגה"‪.‬‬
‫אולם במה שכתב המנחת שלמה שאדם זה‬
‫נחשב כרודף על ידי כניסתו לאותו מקום בו הוא‬      ‫כלומר‪ ,‬הרי בכך שאינו מוסר עצמו בידם‪ ,‬שכפי‬
‫מסכן את האחרים על ידי הימצאותו שם‪ ,‬מצינו‬        ‫האמור אסור להם למוסרו בידם‪ ,‬אף שהוא עצמו‬
‫למרן החזון איש (יורה דעה סימן ס"ט סעיף קטן‬      ‫מצווה על כך‪ ,‬אולם גם אם אינו מקיים מצותו עדיין‬
‫א') שמחלק וכותב‪ ,‬שאם הנכרים מעוניינים ביהודי‬    ‫אסור למוסרו בידם‪ ,‬ומדוע כך הדין‪ ,‬הלא נמצא‬
‫מסויים‪ ,‬אם כן עצם הדבר שהוא נכנס לאותו מקום‪,‬‬    ‫שהוא "רודף"‪ ,‬כי בכך שאינו מוסר עצמו בידם‪,‬‬
‫הרי זה מחשיבו לכאורה כרודף‪ ,‬אמנם ‪ -‬כותב החזון‬   ‫בעקבות כך הם עומדים ליהרג בידם‪ ,‬ואם כן יהיה‬
‫איש – אין הוא נחשב כרודף ממש‪ ,‬מכיון שהוא נס‬     ‫לו דין רודף ויהא מותר להם להורגו או למוסרו‬
‫על נפשו ולא נתכוון לרודפם אלא להציל את עצמו‪,‬‬
‫אולם מכל מקום מכיון שזו פעולה של רדיפה אין‬                                              ‫בידם‪.‬‬

     ‫אנשי המקום מחוייבים למסור נפש להצלתו‪.‬‬      ‫ומתרץ המנחת שלמה‪" :‬ויתכן שע"י שלילה"‪-‬‬
                                                ‫כלומר‪ ,‬שלא רודף על ידי פעולה‪ ,‬אלא שמה שאינו‬
                                                ‫עושה פעולה זהו מה שגורם לרדיפה ‪" -‬לא נקרא‬
   161   162   163   164   165   166   167   168   169   170   171