Page 163 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת הגורל משה גסק‬

‫דימו בפסוק זה את האהבה למות‪ ,‬אם כן מפורש‬ ‫ולסיום הדברים נעתיק מדברי שו"ת חבלים‬
‫שהמות גובר על האהבה!]‪ ,‬הלא תענה מהנמסר‬ ‫בנעימים חלק ג' חו"מ סימן ק"ח‪ ,‬שנשאל למה לא‬
‫אוהב את גופו יותר מחבירו שהניחו בצער צא מעלי‬ ‫מצינו בחז"ל סיפורי אהבת רעים שמוסרים נפשם‬
‫[כלומר‪ ,‬הנהרג עשה כן היות והוא אוהב את עצמו‪,‬‬ ‫האחד עבור רעהו‪ ,‬כפי שמספרים דברי הימים של‬
‫ולכן מוותר למות כדי שלא להשאר לחיות בצער]‪.‬‬
‫אומות העולם‪.‬‬
‫עכ"ל‪*.‬‬
‫ותחילה הוא מביא את דברי הגאון רבי יעקב‬
‫ולאחר מכן מאריך המחבר להביא דוגמאות‬ ‫חאגיז זצ"ל בספר "הלכות קטנות" חלק א' סימן‬
‫למסירות נפש ראויה‪ ,‬ומסכם‪:‬‬
‫רכ"ט‪ ,‬שכתב בזה הלשון‪:‬‬
‫ואף כי עם ישראל הסכין להשליך חייו מנגד‪ ,‬כל זה‬
‫רק אם אנסוהו להפר תורה‪ ,‬לבגוד באמנותו אז ישפוך‬ ‫שאלה‪ :‬שנים שאוהבים זה את זה‪ ,‬קשה כמות‬
‫דמו כמים מאהבת הדת‪ ,‬אבל לא יזנח את נפשו בעד‬ ‫אהבה‪ ,‬ונגזרה מיתה על א' מהם ובא חבירו ונמסר‬
‫איזה שרירות לב ודברים בטלים‪ ,‬כי הוא יודע כי איננו‬
‫שליט על עצמו ועליו לתת דין וחשבון על חייו‪ ,‬ובעל‬ ‫במקומו‪ .‬איזה מהם עדיף‪.‬‬
‫כרחו הוא חי "כי ממך הכל"‪ ,‬וזה ההבדל בין אהבת‬
‫דוד ויונתן שהא אהבת חשבון ודעת שכל ומישרים‪,‬‬ ‫תשובה‪ :‬לא היה ראוי להשיבך ע"ז‪ ,‬אבל מאחר‬
‫ובין אהבת אמנון ותמר שיסודתה התפעלות דם וחיה‬ ‫שמצינו [נדה ס"ט] כשנשאלו י"ב דברים שהשיבו‬
‫מתפרצת‪ ,‬ומי שמוסר את נפשו למען אהבת ֵר ַע‪ ,‬אין‬ ‫ע"ד בורות‪ ,‬לא אשיבך ריקם‪ ,‬ע"ז נאמר ענה כסיל‬
‫זה מידת גבורה רק רפיון וחלישות‪ ,‬אין זה הגיון רק‬ ‫וכו'‪ .‬רב יהודה כי הוה בדיחא דעתיה אי שיילי מיניה‬
‫שגיון דמיון ושכרון‪ ,‬לא שאר רוח רק רוח עועים‪ ,‬רוח‬ ‫חללו של עולם הוה קאמר להו (שבת ע"ז‪ ,):‬והילל‬
‫קדים עזה ורעות רוח‪ .‬זאת התלהבות אש זרה ורגשי‬ ‫הזקן ע"ש עם חשכה לא נמנע מעשות כן (שם ל"א)‪.‬‬
‫חושים אבל "ובני דן חושים" על החושים להכנע‬ ‫[עד כאן הקדמה להראות כמה השאלה איננה‬
‫למשפט השכל אשר ישפוט אותם וירדה בכל יצר‬
‫ראויה‪ ,‬ומכאן התשובה ‪]-‬‬
‫מחשבות לב "ואליך תשוקתו ואתה תמשול בו"‪.‬‬
‫מתוך דבריך ניכר שאתה פחמי אם קרית לא‬
‫שנית‪ ,‬אי שוטה שבעולם קשה כמות אהבה מי‬
‫נתלה במי הוי אומר קטן נתלה בגדול‪[ ,‬כלומר הרי‬

‫העולה מהדברים‬

‫נשוב עתה לשאלה שהצבנו בתחילת הנושא בנידון הסגרת אדם המבוקש על ידי האויבים‪:‬‬

‫לאחר שביארנו לעיל שלאחרים אסור למוסרו בידם לצורך הצלת הרבים‪ ,‬אולם זה ודאי שמצוה‬
‫וחוב קדוש על האדם בעצמו למסור את עצמו בידם לצורך הצלת הרבים‪ ,‬היות ובין כה וכה הוא‬

‫עומד ליהרג בידם‪ ,‬ובכך יזכה במיתתו לזכות עצומה של קיום והצלת נפשות רבות בישראל‪.‬‬

‫ * אך יש לציין כי במפתחות הספר‪ ,‬נוסף כאן ציון לדברי היד אליהו הנ"ל‪ ,‬כלומר שבמקרה של עם הארץ הרוצה למסור‬
‫נפשו להצלת תלמיד חכם‪ ,‬ודאי שמידת חסידות היא‪ ,‬וכל דבריו בתשובה זו היא רק במקרה שהסיבה למסירות נפשו‬

‫היא רק מאהבת רעים‪.‬‬