Page 161 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 161

‫מתנת הגורל משה אסק‬

‫תחילה הוא מקדים דברי בעל הספר חסידים‬            ‫את עצמו בסכנה לצורך הצלת חבירו הנתון בסכנה‪,‬‬
‫סימן תרצ"ח שכותב "מצוה להדיוט לומר הרגוני‬       ‫ובתחילת דבריו שולל מהלכה את דברי הגהות‬
‫ולא חבירי תלמיד חכם"‪ ,‬וכן הוא מביא את דברי רבי‬  ‫מיימוני הנ"ל שפסק בפשיטות שחייב להסתכן כדי‬
‫שם טוב בפתיחה לספר מורה נבוכים מהרמב"ם‪,‬‬         ‫להציל את חבירו‪ ,‬וכותב שודאי אין הדין כן‪ ,‬ואין‬
‫שכתב‪":‬אבחר מיתת אלף אלפים סכלים בעבור‬           ‫אדם מחוייב להכנס במצב של ספק סכנה להצלת‬
‫הצלת איש מעולה‪ ,‬ולא מיתת איש מעולה בעבור‬        ‫חבירו‪ ,‬ויתכן שלכן נשמט דין זה מהשולחן ערוך‬

                     ‫הצלת אלף אלפים סכלים"‪.‬‬                                       ‫וכנזכר לעיל‪.‬‬

‫לאחר מכן הוא מביא שהדין הזה של קדימת‬              ‫ולאחר מכן קובע ה"יד אליהו" כללי הלכה זו‪:‬‬
‫תלמיד חכם על עם הארץ בהצלה‪ ,‬היא משנה‬
‫מפורשת בסוף מסכת הוריות (דף י"ג עמוד א')‪:‬‬       ‫א‪ .‬אם שניהם שוים במעלה‪ ,‬כלומר ששניהם‬
‫"כהן קודם ללוי‪ ,‬לוי לישראל‪ ,‬ישראל לממזר‪ ,‬וממזר‬  ‫תלמידי חכמים‪ ,‬או ששניהם עמי הארץ‪ ,‬אינם‬
‫לנתין‪ ,‬ונתין לגר‪ ,‬וגר לעבד משוחרר‪ .‬אימתי? בזמן‬  ‫חייבים וגם אינם רשאים להכניס עצמם בסכנה‪,‬‬
‫שכולם שוים‪ ,‬אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן‬       ‫אפילו במקרה שההצלה ודאית והסכנה היא בספק‪.‬‬
‫גדול עם הארץ – ממזר תלמיד חכם קודם לכהן‬
‫גדול עם הארץ"‪ .‬ובגמרא שם "מנא הני מילי? א"ר‬     ‫ב‪ .‬ובודאי הדין כן במקרה שהמציל תלמיד חכם‪,‬‬
‫אחא ברבי חנינא‪ ,‬דאמר קרא‪ :‬יקרה היא מפנינים‪,‬‬     ‫והניצל עם הארץ‪ ,‬שאין התלמיד חכם רשאי לסכן‬
‫מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים"‪ .‬כלומר התורה‬
‫חשובה ויקרה כל כך‪ ,‬שמחשיבה את לומדיה אפילו‬                          ‫את עצמו להצלת העם הארץ‪.‬‬
‫למעלה ממעלת כהן גדול הנכנס לקודש הקדשים‬
                                                ‫ג‪ .‬במקרה שהמציל אינו תלמיד חכם‪ ,‬ואילו‬
                                       ‫פנימה!‬   ‫הניצל הינו תלמיד חכם‪ ,‬אינו מחוייב לסכן את עצמו‬
                                                ‫להצלת התלמיד חכם‪ ,‬אך הוא רשאי לעשות כן‬
‫דין זה הובא בשולחן ערוך יורה דעה סימן‬
‫רנ"א סעיף ט' לענין הקדמת נתינת צדק לעניים‪.‬‬                     ‫ממידת חסידות אם הוא רוצה בכך‪.‬‬
‫ולאחר שהאריך בזה מסכם היד אליהו‪" :‬מכל‬
‫זה מוכח דאין תלמיד חכם בכלל דין של שאר‬               ‫קדימת תלמיד חכם בהצלתו‬

                                      ‫אנשים"!‬   ‫לאחר הקדמה זו‪ ,‬מרחיב ה"יד אליהו" את‬
                                                ‫דבריו ומאריך להביא ראיות לחילוקים אלו‪ .‬ואמנם‬
      ‫דעת תורה בכבשני אושביץ‬                    ‫במסגרת זו לא נוכל להביא את דבריו‪ ,‬אך את יסוד‬
                                                ‫דבריו שמחלק בין תלמיד חכם לעם הארץ עלינו‬
‫מהלכה זו שכתב היד אליהו‪ ,‬שממידת חסידות‬          ‫להבהיר ולהוכיח‪ ,‬וזאת משתי טעמים; להראות‬
‫מותר לאדם למסור נפשו להצלת תלמיד חכם‪,‬‬           ‫חיוב כבוד תלמידי חכמים‪ ,‬עד שיש חילוקי‬
‫יש להעיר על מעשה נורא שאירע בין כבשניה‬          ‫הלכות בהצלתם‪ .‬ועוד‪ ,‬בימינו שה"ערך המקודש"‬
‫של מחנה המוות הנודע לשימצה "אושביץ"‪ ,‬כפי‬        ‫הדמוקרטיה משווה בין כולם‪ ,‬ולכל אדם דין שוה‬
‫שהביא הגאון רבי נתן גשטטנר זצ"ל בהקדמת ספרו‬     ‫עם חבירו‪ ,‬גם אם האחד שוטה רשע וגס רוח‪ ,‬והשני‬
                                                ‫צדיק ישר ונאמן‪ ,‬משום כך שומה עלינו להחדיר את‬
            ‫"להורות נתן" ח"ג מפי בעל המעשה‪.‬‬
                                                      ‫ערכי התורה הקדושה הנצחיים והאמיתיים‪.‬‬
   156   157   158   159   160   161   162   163   164   165   166