Page 164 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 164
משה 'ט ףנע -ספחנ מתנת דסק
אלא שחזרנו ונסתפקנו ,מה הדין במקרה שעובדת הריגתו בידם היא בספק ,כגון שהוא
יכול להסתתר ויתכן שלא ימצאוהו ,ובכך שימסור עצמו בידם לא יהא זה רק מסירת חיי
שעה אלא יתכן שיש בזה גם מסירת חיי עולם ,האם גם בכזה מקרה עליו למסור עצמו
בידם .כלומר האם אדם מחוייב למסור עצמו להצלת אחרים גם במקרה שיתכן ולולא כן
קיימים סיכויים להצלתו.
ולפי מה שעלה בידינו ,שלהלכה נפסק שאדם אינו מחוייב להכניס את עצמו לסכנה
לצורך הצלת אדם אחר ,וגם לא לספק סכנה ,מעתה יש לדון במקרה שהסכנה היא ממשית,
ועכ"פ יש ספק של ממש לחייו ,האם במקרה כזה מחוייב למסור עצמו להצלת הרבים או
לא.
ולכאורה נראה שבמקרה כזה אינו מחוייב למסור את עצמו לסכנה ודאית ,מאחר שאין
הדבר ודאי שיתפס בידם ,ונמצא אם כן שהוא מכניס את עצמו בסכנה ודאית לצורך הצלת
אחרים ,והרי אינו מחוייב בכך.
אולם יש לדון בזה ,שאינו דומה דין זה לדין האמור לעיל שאין אדם מחוייב למסור נפשו
לצורך הצלת האחר .שהרי כאן הוא כבר בכלל סכנה ,ואלא שיתכן ובידו להנצל ,ואם כן בדין
כזה הרי אין לנו ראיה שאין אדם מחוייב שלא להציל את עצמו כאשר זה נעשה על חשבון
אחר ,ובודאי אחרים .ואמנם אם הצלתו היתה ודאית ,יתכן שיש לדמות את הנידונים ,אולם
במקרה כזה שהדבר נשאר בספק ,יתכן שאין לו היתר להציל עצמו בספק כאשר על ידי כן
אחרים יהרגו בודאי ,והדבר צריך הכרע.
יחיד מול רבים עלה ג'
נידון נוסף יש לדון כאן ,האם היחיד מחוייב למסור נפש למען הצלת הרבים ,וכפי
שעשתה באמת אסתר המלכה?
ובשו"ת יד אליהו הנ"ל מבאר שבזה נחלקו בנידון זה נחלקו האחרונים; ה"אור שמח"
אסתר ומרדכי ,אם מכיון שהיא אינה בכלל סכנה, בהלכות רוצח פרק ז' הלכה ח' כותב שאינו חייב
רק מותר לה למסור נפשה להצלת הרבים ,וכך למסור נפש כדי הצלת הרבים ,ובספרו "משך
סברה אסתר ,או שאף היא מחוייבת בכך ,ומכאן חכמה" סוף פרשת שמות מפרש לפי זה את הפסוק
ביטוייו הקשים של מרדכי לאסתר ,כפי שמופיעים (שמות ד' י"ט) "כי מתו כל האנשים וגו'" ,עיין שם.
לעומת זאת סובר ה"כלי חמדה" בפרשת פנחס,
במגילה (אסתר ד' י"ג-י"ד). שהיחיד מחוייב למסור נפש לצורך הצלת הרבים,
ולפי זה מבאר שלכן פנחס מסר נפשו להצלת כלל
גכג ישראל .אך יש דוחים את הראיה הזו ,משום דשם
להלן שאלות שנשאל מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל זה היה חילולה' וכמו שכתב שם רבינו בחיי.
בעניני הצלת יחיד כנגד הצלת רבים (נדפס בספר
"ישורון" כרך י"ג ,שנת תשס"ג):
