Page 150 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 150
משה 'ט ףנע ' -ד גשרי מתנת קנ
זכותם גדולה בהצלת אחיהם ,כי הרי אף ללא גורל להסתמך בדיני נפשות על הגורל ,כי אף אם היו
מותר לאחד מהקבוצה למסור את עצמו למיתה מטילים את הגורל שלושה פעמים והתוצאה היתה
בכדי להציל את אחיו ,וכן מבואר בחזון איש (יורה אחידה אך הרי לא היתה כל עילה להגיד שסיבת
הגזירה הינה מחמת חלק מהיהודים ויש להם דין
דעה סימן ס"ט אות א'). רודף ,אלא היתה זו גזירה כללית שהושתה על כלל
ולפי זה מאחר והיהודים שלמדו תורה היהודים שחיו בתקופה קשה זו.
במחתרת ברוסיה הקומוניסטית הביעו הסכמה
על כך שהזוכים בגורל ייכנסו למחבוא ,והכניסה אמנם התבאר שהתפארת למשה סובר שאם
למחבוא לא היתה בכפיה ובאלימות אלא מתוך גויים דורשים שימסרו להם יהודי אחד ואם לא הם
הסכמה ורצון ,אם כן אלו שנכנסו למחבוא לא היה יהרגו את כולם שההלכה היא שימותו כולם ולא
במעשיהם כל פגם ,והיה מותר לעשות כן על פי ימסרו את חבריהם למיתה ,אך באמצעות גורל סבור
התפארת למשה שמותר למסור את אחד מהם
ההלכה. לגויים ,וזאת למרות שגם שם אין כל עילה להחליט
שאחד מהקבוצה הינו רודף של שאר הקבוצה ,ואלא
דילול עוברים שהתפארת למשה סבור שמאחר ומותר לאחד
מהקבוצה למסור את עצמו למיתה מרצון לכן מותר
אך בנידון של דילול עוברים שם בודאי העוברים להחליט שמי שיעלה שמו בגורל הוא ימסור את
לא הביעו הסכמה שגורלם יוכרע באמצעות הגורל, עצמו למיתה ,ולפי דברי התפארת למשה אכן היה
כך שלכאורה לכל הדעות אין כל היתר להסתמך מותר ליהודים בגטו להרכיב את רשימת האנשים
בהכרעה זו על הגורל ,אך מנגד במקרה זה הרי שישלחו למוות באמצעות גורל ,אך רק באם היתה
הותר להם על פי ההלכה לבצע את הדילול ולהרוג הסכמה בין כל יושבי הגטו שדבר זה יוכרע על ידי
חלק מהעוברים בכדי שלפחות חלקם ישרדו ,אלא הטלת גורל ביניהם ,אבל רבים מהפוסקים לא
שהרב רצה להכריע מי לחיים ומי למוות באמצעות הסכימו עם פסיקתו של התפארת למשה ובכללם
הגורל ,והרי בזה אם אין כל סיבה הגיונית להעדיף החדרי דעה ,ומהר"ם יפה ,והמשכנות הרועים ,וכן
עובר מסוים על חברו ואם כן בהכרח שההכרעה הכריע החזון איש ,ולדבריהם אין כל היתר להכריע
תהיה מקרית לחלוטין ,ולכן אין כל מניעה לקבל בגורל בדיני נפשות ,ומוטב ימותו כולם ולא ימסרו
את ההכרעה בכל דרך שנראית לנכון ,וממילא גם
הגורל מהווה אמצעי לגיטימי לקבלת ההכרעה את את אחיהם למיתה.
מי להותיר בחיים ואת מי להרוג ,וזאת בשונה משאר
המקרים שנידונו כאן כגון מסירת שמות יהודים מחבוא במחתרת
המיועדים למוות שבמקרים אלו לולא הגורל לא
היה כל היתר להחליט להרוג את חלק מאנשי הגטו אך כל זאת רק אם אלו ששמם עלה בגורל
בכדי להציל את האחרים אלא מוטב ימותו כולם מתנגדים להשלים עם תוצאות הגורל ,בזה הוכרעה
ולא ימסרו את חבריהם למיתה ,אבל בדילול עוברים ההלכה שלא ניתן לאכוף אותם על כך מחמת
שהגורל משמש רק כדרך להחליט את מי להותיר תוצאות הגורל ,אבל אם אלו שעלה שמם בגורל
בחיים ואת מי להרוג ,בזה אין כל סיבה שהגורל לא מוכנים למסור את עצמם מרצון בכדי שלפחות
האחרים ינצלו ,בזה בודאי שהדבר מותר ואדרבה
ישמש כאמצעי לגיטימי לקבלת ההכרעה.