Page 150 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ט ףנע ‪' -‬ד גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫קנ‬

‫זכותם גדולה בהצלת אחיהם‪ ,‬כי הרי אף ללא גורל‬ ‫להסתמך בדיני נפשות על הגורל‪ ,‬כי אף אם היו‬
‫מותר לאחד מהקבוצה למסור את עצמו למיתה‬ ‫מטילים את הגורל שלושה פעמים והתוצאה היתה‬
‫בכדי להציל את אחיו‪ ,‬וכן מבואר בחזון איש (יורה‬ ‫אחידה אך הרי לא היתה כל עילה להגיד שסיבת‬
‫הגזירה הינה מחמת חלק מהיהודים ויש להם דין‬
‫דעה סימן ס"ט אות א')‪.‬‬ ‫רודף‪ ,‬אלא היתה זו גזירה כללית שהושתה על כלל‬

‫ולפי זה מאחר והיהודים שלמדו תורה‬ ‫היהודים שחיו בתקופה קשה זו‪.‬‬
‫במחתרת ברוסיה הקומוניסטית הביעו הסכמה‬
‫על כך שהזוכים בגורל ייכנסו למחבוא‪ ,‬והכניסה‬ ‫אמנם התבאר שהתפארת למשה סובר שאם‬
‫למחבוא לא היתה בכפיה ובאלימות אלא מתוך‬ ‫גויים דורשים שימסרו להם יהודי אחד ואם לא הם‬
‫הסכמה ורצון‪ ,‬אם כן אלו שנכנסו למחבוא לא היה‬ ‫יהרגו את כולם שההלכה היא שימותו כולם ולא‬
‫במעשיהם כל פגם‪ ,‬והיה מותר לעשות כן על פי‬ ‫ימסרו את חבריהם למיתה‪ ,‬אך באמצעות גורל סבור‬
‫התפארת למשה שמותר למסור את אחד מהם‬
‫ההלכה‪.‬‬ ‫לגויים‪ ,‬וזאת למרות שגם שם אין כל עילה להחליט‬
‫שאחד מהקבוצה הינו רודף של שאר הקבוצה‪ ,‬ואלא‬
‫דילול עוברים‬ ‫שהתפארת למשה סבור שמאחר ומותר לאחד‬
‫מהקבוצה למסור את עצמו למיתה מרצון לכן מותר‬
‫אך בנידון של דילול עוברים שם בודאי העוברים‬ ‫להחליט שמי שיעלה שמו בגורל הוא ימסור את‬
‫לא הביעו הסכמה שגורלם יוכרע באמצעות הגורל‪,‬‬ ‫עצמו למיתה‪ ,‬ולפי דברי התפארת למשה אכן היה‬
‫כך שלכאורה לכל הדעות אין כל היתר להסתמך‬ ‫מותר ליהודים בגטו להרכיב את רשימת האנשים‬
‫בהכרעה זו על הגורל‪ ,‬אך מנגד במקרה זה הרי‬ ‫שישלחו למוות באמצעות גורל‪ ,‬אך רק באם היתה‬
‫הותר להם על פי ההלכה לבצע את הדילול ולהרוג‬ ‫הסכמה בין כל יושבי הגטו שדבר זה יוכרע על ידי‬
‫חלק מהעוברים בכדי שלפחות חלקם ישרדו‪ ,‬אלא‬ ‫הטלת גורל ביניהם‪ ,‬אבל רבים מהפוסקים לא‬
‫שהרב רצה להכריע מי לחיים ומי למוות באמצעות‬ ‫הסכימו עם פסיקתו של התפארת למשה ובכללם‬
‫הגורל‪ ,‬והרי בזה אם אין כל סיבה הגיונית להעדיף‬ ‫החדרי דעה‪ ,‬ומהר"ם יפה‪ ,‬והמשכנות הרועים‪ ,‬וכן‬
‫עובר מסוים על חברו ואם כן בהכרח שההכרעה‬ ‫הכריע החזון איש‪ ,‬ולדבריהם אין כל היתר להכריע‬
‫תהיה מקרית לחלוטין‪ ,‬ולכן אין כל מניעה לקבל‬ ‫בגורל בדיני נפשות‪ ,‬ומוטב ימותו כולם ולא ימסרו‬
‫את ההכרעה בכל דרך שנראית לנכון‪ ,‬וממילא גם‬
‫הגורל מהווה אמצעי לגיטימי לקבלת ההכרעה את‬ ‫את אחיהם למיתה‪.‬‬
‫מי להותיר בחיים ואת מי להרוג‪ ,‬וזאת בשונה משאר‬
‫המקרים שנידונו כאן כגון מסירת שמות יהודים‬ ‫מחבוא במחתרת‬
‫המיועדים למוות שבמקרים אלו לולא הגורל לא‬
‫היה כל היתר להחליט להרוג את חלק מאנשי הגטו‬ ‫אך כל זאת רק אם אלו ששמם עלה בגורל‬
‫בכדי להציל את האחרים אלא מוטב ימותו כולם‬ ‫מתנגדים להשלים עם תוצאות הגורל‪ ,‬בזה הוכרעה‬
‫ולא ימסרו את חבריהם למיתה‪ ,‬אבל בדילול עוברים‬ ‫ההלכה שלא ניתן לאכוף אותם על כך מחמת‬
‫שהגורל משמש רק כדרך להחליט את מי להותיר‬ ‫תוצאות הגורל‪ ,‬אבל אם אלו שעלה שמם בגורל‬
‫בחיים ואת מי להרוג‪ ,‬בזה אין כל סיבה שהגורל לא‬ ‫מוכנים למסור את עצמם מרצון בכדי שלפחות‬
‫האחרים ינצלו‪ ,‬בזה בודאי שהדבר מותר ואדרבה‬
‫ישמש כאמצעי לגיטימי לקבלת ההכרעה‪.‬‬