Page 145 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 145

‫מתנת הגורל משה המק‬

‫האוניה מחמת שכל אחד מהנוסעים מקווה ששמו‬          ‫עליו הגורל ישליכו אותו לים אין בזה כל הסכמה‬
‫לא יעלה בגורל‪ ,‬ולכן המוסכמה לעריכת גורל אינה‬     ‫אמתית אלא כל אחד מקווה שהגורל יפול על אחר‬
‫תקיפה כי הרי זה כאסמכתא‪ ,‬ובזה אין הבדל באם‬       ‫והוא ינצל‪ ,‬ולכן אי אפשר לפעול על פי הגורל‪ ,‬כי אם‬
‫ניכר לכל שיש דין שמים על אוניה זו או שלא ניכר‪,‬‬   ‫בדיני ממונות אנו אומרים שאסמכתא לא קניא כל‬
‫בין כך ובין כך המוסכמה איננה ברת תוקף כי הרי זה‬  ‫שכן שכך הוא בדיני נפשות‪ ,‬ולא ניתן להסתמך על‬

                                   ‫כאסמכתא‪.‬‬            ‫סוג כזה של הסכמה בכדי לפעול על פי זאת‪.‬‬

                ‫רודף‬                                       ‫חילוקו של היעב"ץ‬

‫ויתכן לבאר מדוע באופן כזה שניכר לכל שיש‬          ‫והיעב"ץ בספרו מגדל עוז (אבן בוחן אות ק"י‬
‫דין שמים מיוחד על אוניה זו אין כאן נידון של‬      ‫וקי"א) כתב לתרץ את הסתירה בין שתי פסיקותיו‬
‫אסמכתא וניתן לפעול על פי הגורל‪ ,‬זאת מאחר‬         ‫של הספר חסידים‪ ,‬שהרי הספר חסידים לא התיר‬
‫ואסמכתא מהווה מכשול רק כשאנו צריכים‬              ‫להסתמך על הגורל בדיני נפשות אלא אם מלאו‬
‫את ההסכמה של האדם‪ ,‬שמאחר ואנו זקוקים‬             ‫ב' התנאים‪ ,‬א‪ .‬שיש הוכחה ניכרת שיש דין שמים‬
‫להסכמתן והוא הסכים רק מתוך אמונה ששמו לא‬         ‫מיוחד על אוניה זו‪ ,‬וכגון שארע דבר פלא שכל‬
‫יעלה בגורל לכן הסכמתו אינה הסכמה‪ ,‬אבל באופן‬      ‫שאר האוניות ממשיכות בדרכן ורק אוניה זו נמצאת‬
‫כזה שניכר לכל שיש דין שמים מיוחד על ספינה זו‬     ‫במצוקה‪ ,‬ב‪ .‬שהטילו שלושה פעמים את הגורל‬
‫אין אנו צריכים כלל להסכמת הנוסעים לערוך גורל‪,‬‬    ‫והתוצאה היתה זהה‪ ,‬ומעתה אפשר להסביר שמה‬
‫כי הרי יש הוכחה ברורה שיש דין שמים על האוניה‬     ‫שהספר חסידים בסימן תש"א אסר להטיל גורל‪,‬‬
‫הזו ובהכרח שאחד מנוסעי האוניה הוא האשם‬           ‫שם מדובר כאשר לא מילאו את התנאים אלא כל‬
‫בסערה‪ ,‬ולכן כשמטילים גורל ושלושה פעמים‬           ‫האוניות נמצאות במצוקה כך שאין כל הוכחה שיש‬
‫יוצא שמו של אחד הנוסעים מעתה הדבר ברור‬           ‫דין שמים מיוחד על אוניה זו‪ ,‬ולכן באופן כזה לא‬
‫ומוחלט שאדם זה ששמו עלה בגורל בגינו הרעה‬         ‫ניתן להסתמך על הגורל‪ ,‬וכן תירץ המגיה על ספר‬
‫הזאת וממילא הרי הוא כרודף ומותר להשליכו‬          ‫החסידים‪ ,‬וכן ביאר בספר מדרש תלפיות (ערך‬
‫למים‪ ,‬ומאחר ולא צריכים להגיע להסכמה אם כן‬
‫אף אם זה אסמכתא אין כאן כל מניעה לפעול על‬                                                ‫גורל)‪.‬‬
‫פי הגורל‪ ,‬כי אין אנו צריכים כלל להסכמתו בכדי‬
                                                 ‫אך ביאור זה תמוה‪ ,‬כי הרי מפורש בספר‬
                       ‫להורגו כי הרי הוא רודף‪.‬‬   ‫חסידים (סימן תש"א) שהוא אוסר לעשות גורל‬
                                                 ‫כעין הגורל שעשו ליונה‪ ,‬והרי שם היה ניכר לכל‬
‫ומעתה אין סתירה בין פסיקותיו של הספר‬             ‫שיש דין שמים מיוחד על אוניה זו כאשר ראו שכל‬
‫חסידים‪ ,‬כי בסימן תש"א מדובר כאשר כל האוניות‬      ‫האוניות ממשיכות בדרכם ובאורח פלא רק אוניה זו‬
‫במצוקה‪ ,‬ובמקרה כזה לא ניתן להשליך את אחד‬         ‫נמצאת במצוקה‪ ,‬ועוד תמה על ביאור זה הגאון רבי‬
‫הנוסעים לים ללא הסכמתו‪ ,‬ומאחר וההסכמה‬            ‫יהודה בנבשתי זצ"ל בספרו תושע יהודה (דרוש א'‬
‫לערוך גורל היתה מתוך אמונה שהגורל יפול על‬        ‫לשבת זכור דף ל"ז עמוד ב') שהרי הספר חסידים‬
‫אחר לכן הסכמה זו הינה אסמכתא ואיננה ברת‬          ‫מנמק את פסיקתו השוללת עריכת גורל בין נוסעי‬
   140   141   142   143   144   145   146   147   148   149   150