Page 144 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 144
משה 'ט ףנע ' -ד גשרי מתנת דמק
חי ה' אם יפל משערת ראשו ארצה כי עם אלקים מי הוא החוטא( ,שמואל א' ,י"ד מ'-מ"ד) "ויאמר
עשה היום הזה ויפדו העם את יונתן ולא מת" ,הרי לנו אל כל ישראל אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן
מקרה נוסף בו שימש הגורל לבירור בדיני נפשות, בני נהיה לעבר אחד ,ויאמרו העם אל שאול הטוב
אמנם יתכן שמאחר ויהונתן המרה את פיו של בעיניך עשה ,ויאמר שאול אל ה' אלקי ישראל הבה
שאול המלך אם כן היה לו דין של מורד במלכות תמים וילכד יונתן ושאול והעם יצאו ,ויאמר שאול
ולכן שאול היה יכול להורגו גם שלא על פי כללי הפילו ביני ובין יונתן בני וילכד יונתן ,ויאמר שאול
הדין והמשפט הקונבנציונליים ,ואין להוכיח מכאן אל יונתן הגידה לי מה עשיתה ויגד לו יונתן ויאמר
שניתן להסתמך על גורל בשאלות העוסקות בדיני טעם טעמתי בקצה המטה אשר בידי מעט דבש הנני
נפשות ,אך מדברי ספר החסידים (סימן תרע"ט) אמות ,ויאמר שאול כה יעשה אלקים וכה יוסף כי
למדנו שאכן ניתן להסתמך על גורל גם בשאלות מות תמות יונתן ,ויאמר העם אל שאול היונתן ימות
אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל חלילה
העוסקות בדיני נפשות.
עלה ב'
הטלת גורל בעת סערה בים
שלא כדבריו בסימן תרע"ט ששם הוא למד מהנהגת בעלה הקודם הבאנו מדברי ספר חסידים
אנשי האוניה להלכה ולמעשה. (סימן תרע"ט) הסובר שניתן להסתמך על גורל גם
בשאלות העוסקות בדיני נפשות ,וכלשונו "אם בני
אסמכתא אדם עוברים בים ועמדה עליהם רוח סערה לשבר את
הספינה או להטביעה בים ושאר הספינות עוברות
ובסימן תש"א רבי יהודה החסיד מנמק בשלום ,בידוע שיש בספינה מי שחייב ורשאים
את פסיקתו שאין להסתמך על הגורל מחמת להפיל גורלות ,ועל מי שיפול הגורל שלושה פעמים
ש"אסמכתא לא קניא" ,והיינו שאם בן אדם מתחייב זה אחר זה רשאים להפילו בים ,ומתפללים שלא
שאם יקרה כך וכך הוא ישלם כסף ,וכגון אדם יפול על הזכאי אלא על החייב" ,אך רבי יהודה
האומר לחברו שאם הוא לא יגיע אליו תוך שעה הוא החסיד לכאורה סותר את דבריו ,שבסימן תש"א
ייתן לו 200ש"ח ,הרי זו אסמכתא ולא קניא והוא הוא כותב "בני אדם שבספינה והיה רוח סערה אין
לא חייב לשלם לו את הכסף ,וזאת מכיון שכאשר רשאים להפיל גורלות שאם יפול על אחד מהם צריך
הוא אמר כך הוא לא התכוין כלל לשלם אלא הוא להטילו בים ,ואין לעשות כאשר עשו ליונה בן אמיתי,
היה משוכנע שאכן תוך שעה הוא יצליח להגיע, השתא אסמכתא לא קניא לענין ממון וכל שכן לענין
ולכן גם אם לבסוף הוא לא הגיע הוא לא חייב לשלם נפשות שלא יסמכו על פי הגורל" ,הרי שמפורש כאן
כי הרי הוא כלל לא התכוין להתחייב על תשלומים בדברי ספר חסידים שמעשיהם של אנשי האוניה
וממילא לא היתה כאן כל התחייבות על תשלומים, שהטילו את יונה לים על פי גורל לא היו תקינים
וטוען רבי יהודה החסיד שכך הוא גם בגורל שכאשר על פי ההלכה ואין ללמוד מהם הלכה למעשה ,וזה
אנשים מגיעים להסכמה להטיל גורל ומי שיפול