Page 141 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 141
מתנת הגורל משה אמק
חלושים וזקנים ,ואם לאו כולם יהרגו ,ומכיון שהיה ברור
שמטרתם של הרשעים לשלוח את האנשים הללו למוות
על כן במקרים אלו ההלכה היא ברורה ,וכמו שפסק
הרמב"ם [הלכות יסודי התורה פרק ה' הלכה ה' ,והובא
ברמ"א יורה דעה סימן קנ"ז סעיף א' ,ומקור ההלכה
בירושלמי תרומות פרק ח' הלכה ד'] "שאם אמרו להם
עובדי כוכבים תנו לנו אחד מכם ונהרגנו ואם לאו נהרוג
כולכם ,יהרגו כולם ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל"
כי אין כל היתר למסור יהודי להריגה בכדי להציל את
שאר היהודים ,ולכן גם בגטו היה אסור למסור לצוררים
רשימות של יהודים שימסרו להריגה ומוטב יהרגו כולם
ולא ימסרו את חבריהם להריגה ,אך היו שהציעו להרכיב
את הרשימות באמצעות גורל שיערך בין אנשי הגטו,
ואלו ששמם יעלה בגורל ימסרו להריגה ובכך השאר
ינצלו ,ויש לדון האם מותר לעשות כן.
מעשה דומה אירע ברוסיה הקומוניסטית כאשר
שלושים וחמישה יהודים התכנסו במחתרת ללימוד
תורה ,ולפתע הם שמו לב שאחד מהנוכחים נעלם והם
הבינו שכנראה הוא היה סוכן של המשטרה החשאית,
כך שללא ספק בתוך זמן קצר השוטרים יבואו ויעצרו
את כולם ,ואחת דינם יהיה למוות ,אך היה שם מחבוא
שיכל להכיל עשרים אנשים ,והם התחבטו מי לחיים ומי
למוות ,ופה אחד הם החליטו לערוך במהירות גורל בין
כל הנוכחים כאשר עשרים יהודים שזכו בגורל נכנסו
למחבוא וניצלו ואילו השאר נתפסו על ידי המשטרה,
ולאחר שנים שאל אחד הנוכחים את רבו האם הוא נהג
כדין בזה שהוא הציל את עצמו על פי הגורל.
