Page 138 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ט ףנע ‪' -‬ג גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫קלח‬

‫לערוך גורל בכדי לחקור את העתידות‪ ,‬וכל ההיתר‬ ‫למתבאר שתפקידו של הגורל אינו לשמש כחוקר‬
‫בעריכת הגורל אינו אלא כהתייעצות עם התורה‪.‬‬ ‫עתידות אלא תפקידו הינו לשמש כתחליף ליועץ‬
‫היהודי‪ ,‬אם כן הגורלות אינם על העתידות אלא על‬
‫רק כעצה‬ ‫ההווה‪ ,‬כי תפקידו של הגורל לחשוף בפנינו כיצד‬
‫צריך לנהוג בהווה כפי ההצעה החכמה והיעילה‬
‫ולעיל הבאנו את דברי הגאון רבי משה‬ ‫וללא כל התחשבות בידיעת העתידות‪ ,‬ממש‬
‫שטרנבוך שליט"א בספרו תשובות והנהגות (חלק‬ ‫כתפקידו של היועץ היהודי בחצר המלוכה‪ ,‬בשונה‬
‫א' סימן תנ"ד) שכתב ששמע מחמיו זצ"ל שבכל‬
‫דבר שהיו לו שני צדדים והוא לא הצליח להכריע‬ ‫מתפקידו של החוזה בכוכבים‪.‬‬
‫בין שני הצדדים הוא היה כותב את ב' האפשרויות‬
‫על גבי ב' פתקאות‪ ,‬והוא היה אומר את הפסוק‬ ‫להיוועץ בתורה‬
‫בתהילים (ט"ז ה') "ה' מנת חלקי וכוסי אתה‬
‫תומיך גורלי"‪ ,‬ולאחר מכן הוא היה פותח אחת‬ ‫ובילקוט שמעוני (משלי סימן תתק"ס) "אם‬
‫מן הפתקאות‪ ,‬והיה נוהג למעשה כפי שהיה עולה‬ ‫בקשת ליטול עצה מן התורה הוי נוטל"‪[ ,‬וכעין זה‬
‫בגורל‪ ,‬והוא שאל למרן החזון איש האם מותר‬ ‫בפרשת האזינו "כי גוי אובד עצות המה" (דברים‬
‫לעשות כך או שיש בזה איסור נחש‪ ,‬והשיב לו מרן‬ ‫ל"ב כ"ח)‪ ,‬ופירש רש"י (על פסוק מ"ג) "אבדו‬
‫החזון איש שמותר לעשות כך ואין בזה כל חשש‬ ‫תורתי שהיא להם עצה נכונה"]‪ ,‬וכתב בהגהות‬
‫איסור‪ ,‬וזאת מחמת שהוא אינו מקבל את תוצאות‬ ‫שיורי ברכה לחיד"א (יורה דעה סימן קע"ט אות‬
‫הגורל אלא כעצה‪ ,‬וביארנו שמכיון שהוא אינו רואה‬ ‫ו') שיתכן שבכלל זה גם לפתוח את הספר תורה‬
‫את תוצאות הגורל כדבר מוחלט אלא רק כעצה לכן‬ ‫ולראות פסוק מזדמן ועל פי מבדק זה ליטול עצה‬
‫אין בזה איסור ניחוש‪ ,‬אך יתכן שכוונתו של החזון‬ ‫מהתורה כיצד לכלכל את צעדיך‪ ,‬וזה כמבואר שאין‬
‫איש הוא כמבואר כאן‪ ,‬שכל האיסור לערוך גורלות‬ ‫מטרת הגורל לחקור אחר העתידות אלא מטרת‬
‫הוא רק כשהגורל נעשה מתוך ניסיון לחקור את‬ ‫הגורל היא לקבל עצה מהתורה כיצד להתנהג‪ ,‬ועל‬
‫העתידות‪ ,‬אבל באם הגורל נעשה רק כיעוץ בזה אין‬ ‫זה כתוב בילקוט שמעוני "אם בקשת ליטול עצה מן‬

‫איסור ניחוש‪.‬‬ ‫התורה הוי נוטל"‪.‬‬

‫סיכום‬ ‫ועוד כותב שם החיד"א שהוא ראה קונטרס‬
‫בכתב ידו של הרב אליהו הכהן ז"ל (מחבר הספר‬
‫נמצא שעל השאלה מדוע אין איסור ניחוש‬ ‫שבט מוסר) שכתב "קבלתי מרבותיי שכשהיו‬
‫בעריכת גורל‪ ,‬והרי נתבאר בחלק ב' שהגורל הינו‬ ‫רוצים לעשות איזה דבר והיו מסופקים אם‬
‫אמצעי מיסטי לקבלת החלטות‪ ,‬ביארנו בכמה‬ ‫לעשותו אם לאו‪ ,‬היו נוטלים חומש או ארבעה‬
‫ועשרים [דהיינו תנ"ך]‪ ,‬והיו פותחים אותו ורואים‬
‫דרכים‪:‬‬ ‫בראש הדף מה פסוק היה מוצא‪ ,‬וכפי מה שמראה‬
‫היו עושים‪ ,‬ונמצא שהיו מתייעצים עם התורה כדת‬
‫א‪ .‬שהגורל הינו על ההווה ולא על העתיד‪,‬‬ ‫מה לעשות בכל ענייניהם"‪ ,‬הרי שגם השבט מוסר‬
‫(הגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל‪ ,‬ובשדי חמד)‪ ,‬אך‬ ‫סיווג את הגורל כיעוץ‪ ,‬וזה כמבואר שאין כל היתר‬

‫עדיין קשה מהגורלות הנעשות על העתיד‪.‬‬