Page 142 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 142

‫משה‬  ‫'ט ףנע ‪' -‬ד גשרי‬                             ‫מתנת‬  ‫במק‬

‫האוניה הזאת נתונה לסער וסופה‪ ,‬הוי אומר שיש‬        ‫ואמנם אין חדש תחת השמש וכבר היה כן כאשר‬
‫בסיס לחשיבה שהסכנה הינה מחמת אחד מנוסעי‬           ‫האוניה שבא נסע יונה הנביא עמדה להישבר‪ ,‬והם‬
                                                  ‫הטילו גורלות בכדי לדעת בשל מי הרעה‪ ,‬ולאחר‬
           ‫האוניה שמשמים רוצים להעניש אותו‪.‬‬       ‫שהגורל נפל על יונה הם השליכו אותו לים והים נח‬
                                                  ‫מזעפו ושאר נוסעי האוניה ניצלו‪ ,‬וכמסופר כל זה‬
‫והמקור לדבריו מהמסופר על יונה בפרקי דרבי‬          ‫בספר יונה (פרק א')‪ ,‬הרי שיורדי האניה הסתמכו על‬
‫אליעזר (פרק ט') "ובא עליהם סער גדול בים מימינם‬    ‫הגורל להכריע בדיני נפשות‪ ,‬ואף שאין להביא מהם‬
‫ומשמאלם‪ ,‬ושאר כל האניות עוברות ושבות בשלום‬        ‫ראייה כי הרי הם היו נוכרים ומנין לנו שהם נהגו על‬
‫בשתיקת הים‪ ,‬והאניה שירד בה יונה היתה בצרה‬         ‫פי ההלכה‪ ,‬אך בספר חסידים (סימן תרע"ט) למד‬
‫גדולה וחישבה להישבר"‪ ,‬הרי שבפרקי דרבי אלעזר‬       ‫מכאן להלכה ולמעשה וכתב "אם בני אדם עוברים‬
‫מסופר שגם באוניה שבא נסעה יונה היה הפלא הזה‬       ‫בים ועמדה עליהם רוח סערה לשבר את הספינה או‬
‫שכל האוניות שמסביב המשיכו בנסיעה שקטה‬             ‫להטביעה בים ושאר הספינות עוברות בשלום‪ ,‬בידוע‬
‫ובטוחה ורק האוניה שבה היה יונה נקלעה לסער‬         ‫שיש בספינה מי שחייב ורשאים להפיל גורלות‪ ,‬ועל‬
‫וסופה וחישבה להישבר‪ ,‬ולכן היה ניכר לעין כל‬        ‫מי שיפול הגורל שלושה פעמים זה אחר זה רשאים‬
‫באופן חד וברור שבאוניה הזאת נמצא אדם בעייתי‬       ‫להפילו בים‪ ,‬ומתפללים שלא יפול על הזכאי אלא על‬
‫ולכן הם הטילו גורל בכדי לנסות לחקור מי הוא‬
‫האשם‪ ,‬ודברי פרקי דרבי אליעזר צוטטו בקצרה‬                                                ‫החייב"‪.‬‬

                            ‫ברש"י ביונה (א' ו')‪.‬‬  ‫למדנו מדבריו של רבי יהודה החסיד שהטלת‬
                                                  ‫הגורל באוניה שבה היה יונה היה מעשה נכון גם על‬
               ‫גורלות‬                             ‫פי התורה‪ ,‬ואכן גם בדיני נפשות אפשר להסתמך‬
                                                  ‫על הגורל‪ ,‬ואם הזדמן מאורע הזהה למה שארע עם‬
‫ב‪ .‬עוד למדנו מדבריו של רבי יהודה החסיד‬            ‫יונה מותר על פי ההלכה לעשות כמעשי המלחים‬
‫שלא די בגורל אחד אלא צריך להפיל שלושה‬             ‫ולהטיל גורלות בכדי לברר בשל מי הרעה הזאת‪,‬‬
‫גורלות ורק אם התוצאה תהיה אחידה רק אז נדע‬         ‫ולהשליך לים את מי ששמו יעלה בגורל‪ ,‬אלא שרבי‬
‫שהגורל אמין‪ ,‬כי אם יעשו רק פעם אחת גורל אין‬       ‫יהודה החסיד מתנה את זה בכמה תנאים‪ ,‬וכפי‬
‫כל ראיה מהתוצאה שאכן היא אמיתית כי יתכן‬           ‫שיבואר הוא למד את המגבלות הללו מהמעשה עם‬
‫ובמקרה יצא שמו של אחד מהם‪ ,‬אבל באם עושים‬
‫שלושה פעמים גורל ובכל פעם ופעם התוצאה זהה‪,‬‬                          ‫יונה וכפי שמפורש בקדמונים‪.‬‬

   ‫הרי לנו שיש דברים בגו ואכן התוצאה הינה כנה‪.‬‬                ‫איתור האשם‬

‫והמקור לדבריו הינו מדיוק לשון הפסוק (יונה א'‬      ‫א‪ .‬ראשית למדנו מדברי רבי יהודה החסיד‬
‫ז') "ויאמרו איש אל רעהו לכו ונפילה גורלות ונדעה‬   ‫שאין להטיל גורלות לאתר את האשם אלא אם כן‬
‫בשלמי הרעה הזאת לנו‪ ,‬ויפלו גורלות ויפל הגורל‬      ‫יש אליבי לטעון שאכן אחד האנשים הוא האשם‬
‫על יונה"‪ ,‬ומזה שלא כתוב בפסוק גורל בלשון יחיד‬     ‫במצב‪ ,‬וכגון שרואים היאך באורח פלא האוניות‬
‫אלא גורלות בלשון רבים מוכח שהם לא הסתפקו‬          ‫האחרות ממשיכות בדרכם בהשקט ובטחה‪ ,‬ורק‬
‫בגורל אחד אלא רק לאחר שהם עשו כמה וכמה‬
‫גורלות והתוצאה בכולן היתה שווה ששמו של יונה‬
   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147