Page 142 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 142
משה 'ט ףנע ' -ד גשרי מתנת במק
האוניה הזאת נתונה לסער וסופה ,הוי אומר שיש ואמנם אין חדש תחת השמש וכבר היה כן כאשר
בסיס לחשיבה שהסכנה הינה מחמת אחד מנוסעי האוניה שבא נסע יונה הנביא עמדה להישבר ,והם
הטילו גורלות בכדי לדעת בשל מי הרעה ,ולאחר
האוניה שמשמים רוצים להעניש אותו. שהגורל נפל על יונה הם השליכו אותו לים והים נח
מזעפו ושאר נוסעי האוניה ניצלו ,וכמסופר כל זה
והמקור לדבריו מהמסופר על יונה בפרקי דרבי בספר יונה (פרק א') ,הרי שיורדי האניה הסתמכו על
אליעזר (פרק ט') "ובא עליהם סער גדול בים מימינם הגורל להכריע בדיני נפשות ,ואף שאין להביא מהם
ומשמאלם ,ושאר כל האניות עוברות ושבות בשלום ראייה כי הרי הם היו נוכרים ומנין לנו שהם נהגו על
בשתיקת הים ,והאניה שירד בה יונה היתה בצרה פי ההלכה ,אך בספר חסידים (סימן תרע"ט) למד
גדולה וחישבה להישבר" ,הרי שבפרקי דרבי אלעזר מכאן להלכה ולמעשה וכתב "אם בני אדם עוברים
מסופר שגם באוניה שבא נסעה יונה היה הפלא הזה בים ועמדה עליהם רוח סערה לשבר את הספינה או
שכל האוניות שמסביב המשיכו בנסיעה שקטה להטביעה בים ושאר הספינות עוברות בשלום ,בידוע
ובטוחה ורק האוניה שבה היה יונה נקלעה לסער שיש בספינה מי שחייב ורשאים להפיל גורלות ,ועל
וסופה וחישבה להישבר ,ולכן היה ניכר לעין כל מי שיפול הגורל שלושה פעמים זה אחר זה רשאים
באופן חד וברור שבאוניה הזאת נמצא אדם בעייתי להפילו בים ,ומתפללים שלא יפול על הזכאי אלא על
ולכן הם הטילו גורל בכדי לנסות לחקור מי הוא
האשם ,ודברי פרקי דרבי אליעזר צוטטו בקצרה החייב".
ברש"י ביונה (א' ו'). למדנו מדבריו של רבי יהודה החסיד שהטלת
הגורל באוניה שבה היה יונה היה מעשה נכון גם על
גורלות פי התורה ,ואכן גם בדיני נפשות אפשר להסתמך
על הגורל ,ואם הזדמן מאורע הזהה למה שארע עם
ב .עוד למדנו מדבריו של רבי יהודה החסיד יונה מותר על פי ההלכה לעשות כמעשי המלחים
שלא די בגורל אחד אלא צריך להפיל שלושה ולהטיל גורלות בכדי לברר בשל מי הרעה הזאת,
גורלות ורק אם התוצאה תהיה אחידה רק אז נדע ולהשליך לים את מי ששמו יעלה בגורל ,אלא שרבי
שהגורל אמין ,כי אם יעשו רק פעם אחת גורל אין יהודה החסיד מתנה את זה בכמה תנאים ,וכפי
כל ראיה מהתוצאה שאכן היא אמיתית כי יתכן שיבואר הוא למד את המגבלות הללו מהמעשה עם
ובמקרה יצא שמו של אחד מהם ,אבל באם עושים
שלושה פעמים גורל ובכל פעם ופעם התוצאה זהה, יונה וכפי שמפורש בקדמונים.
הרי לנו שיש דברים בגו ואכן התוצאה הינה כנה. איתור האשם
והמקור לדבריו הינו מדיוק לשון הפסוק (יונה א' א .ראשית למדנו מדברי רבי יהודה החסיד
ז') "ויאמרו איש אל רעהו לכו ונפילה גורלות ונדעה שאין להטיל גורלות לאתר את האשם אלא אם כן
בשלמי הרעה הזאת לנו ,ויפלו גורלות ויפל הגורל יש אליבי לטעון שאכן אחד האנשים הוא האשם
על יונה" ,ומזה שלא כתוב בפסוק גורל בלשון יחיד במצב ,וכגון שרואים היאך באורח פלא האוניות
אלא גורלות בלשון רבים מוכח שהם לא הסתפקו האחרות ממשיכות בדרכם בהשקט ובטחה ,ורק
בגורל אחד אלא רק לאחר שהם עשו כמה וכמה
גורלות והתוצאה בכולן היתה שווה ששמו של יונה