Page 143 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת הגורל משה גמק‬

‫יהושע בגורל אתה בא עלי‪ ,‬אתה ואלעזר הכהן שני‬ ‫עלה בכל הגורלות רק אז הם השתכנעו שאכן בגלל‬
‫גדולי הדור אתם אם אני מפיל עליכם גורל על אחד‬ ‫יונה הרעה הזאת והם הטילוהו למים‪ ,‬וכן כתב בעל‬
‫מכם הוא נופל‪[ ,‬כלומר שעכן כפר באפקטיביות‬ ‫העקידה בספרו עקידת יצחק (חומש ויקרא פרשת‬
‫של הגורל מתוך טענה שהרי בהכרח שמו של אחד‬ ‫אחרי מות שער ס"ג) "ועל זה נאמר ועתה לכו ונפילה‬
‫מהאנשים יעלה בקלפי‪ ,‬ואם הוא היה עושה גורל בין‬ ‫גורלות וגו' (יונה א')‪ ,‬כי לכאורה היא היתה עצה‬
‫יהושע לאלעזר הכהן הרי גם אז אחד משניהם היה‬ ‫נבערה שהרי אי אפשר שלא יפול הגורל על אחד‬
‫עולה שמו בקלפי‪ ,‬ואם כן אין כל הוכחה מהגורל‬ ‫מהם בין זכאי בין חייב‪ ,...‬אלא שהכוונה באומרם‬
‫שיש בו אות משמים]‪ ,‬אמר לו [אמר יהושע לעכן]‪,‬‬ ‫ונפילה גורלות שיפילו הגורל פעמים הרבה כי לזה‬
‫בבקשה ממך אל תוציא לעז על הגורלות שעתידה‬ ‫נקראו גורלות רבות לא כהפיל הגורל על אנשים‬
‫ארץ ישראל שתתחלק בגורל שנאמר 'אך בגורל יחלק‬ ‫הרבה שכן נאמר (במדבר כ"ו) אך בגורל יחלק‬
‫את הארץ'‪ ,‬תן תודה‪[ ,‬יהושע ביקש מעכן שיודה]‪,‬‬ ‫הארץ‪ ,‬וכן עשו וילכו ויפילו גורלות ובכל פעם ופעם‬
‫אמר רבינא שחודי שחדיה במילי‪[ ,‬יהושע שידל את‬
‫עכן במילים‪ ,‬ואמר לו] כלום נבקש ממך אלא הודאה‬ ‫נפל הגורל על יונה ועם זה נתאמת להם הענין"‪.‬‬
‫תן לו תודה והיפטר‪ ,‬מיד ויען עכן את יהושע ויאמר‬
‫אמנה אנכי חטאתי לה' אלקי ישראל וכזאת וכזאת‬ ‫כלומר שאם הם היו עושים את הגורל רק פעם‬
‫עשיתי"‪ ,‬וכמבואר בהמשך הפסוקים שעל פי זה‬ ‫אחת והיה עולה שמו של יונה לא היה בזה כל ראיה‬
‫שבגלל יונה הסער כי הרי כשעושים גורל בהכרח‬
‫הרגו את עכן‪ ,‬הרי שהרגו את עכן על פי גורל‪.‬‬ ‫ששמו של אחד מהאנשים יעלה בגורל‪ ,‬ודבר מוכרח‬
‫אינו מהווה כלל וכלל ראיה‪ ,‬אך כאשר פעמים רבות‬
‫אמנם יש לדחות ולומר שלא ניתן להביא מגורל‬ ‫יצא בגורל תוצאה זהה רק אז הדבר מהווה הוכחה‬
‫זה ראיה שניתן להכריע בדיני נפשות על פי גורל‪,‬‬ ‫על אמינות הגורל‪ ,‬ולפי זה נמצא שאם אכן מולאו‬
‫כי הרי כאן היתה הוראה מיוחדת משמים לגלות‬ ‫ב' התנאים אין כל מניעה מלהסתמך על הגורל אף‬
‫את החוטא באמצעות הגורל‪ ,‬ועוד שהרי יהושע‬
‫לא הסתפק בגורל אלא הוא שכנע את עכן להודות‬ ‫בדיני נפשות‪.‬‬

‫במעל ורק לאחר שעכן הודה אזי חרצו את דינו‪.‬‬ ‫לכידת עכן‬

‫ויפדו העם את יהונתן‬ ‫ואמנם מלבד גורלו של יונה שהוכרע באמצעות‬
‫הגורל‪ ,‬מצינו בספרי הנביאים עוד גורל שייעודו היה‬
‫אך מצינו גורל נוסף שהכריע בדיני נפשות‬ ‫להכריע בדיני נפשות‪ ,‬והוא הגורל שעשה יהושע‬
‫כאשר בזמן המלחמה עם פלישתים שאול אסר‬ ‫בכדי לגלות מי מעל בחרם‪ ,‬וכמסופר בסנהדרין‬
‫על ישראל לאכול עד הערב‪ ,‬ויהונתן בנו לא ידע‬ ‫(דף מ"ג עמוד ב') "ת''ר נא אין נא אלא לשון בקשה‪,‬‬
‫מהאיסור ואכל‪ ,‬וכאשר שאול נשאל באורים‬ ‫בשעה שאמר הקב''ה ליהושע 'חטא ישראל' (יהושע‬
‫ותומים אם להמשיך במלחמה גם בלילה הוא לא‬ ‫ז' י"א)‪ ,‬אמר לפניו רבש''ע מי חטא‪ ,‬אמר ליה וכי‬
‫נענה‪ ,‬והוא הבין שהסיבה שהוא לא נענה מחמת‬ ‫דילטור אני [האם אני יספר לך לשון הרע]‪ ,‬לך הפל‬
‫שאחד מישראל חטא‪ ,‬ומאחר ואף אחד לא גילה‬ ‫גורלות‪ ,‬הלך והפיל גורלות‪ ,‬ונפל הגורל על עכן‪ ,‬אמר‬
‫לשאול שיהונתן אכל‪ ,‬לכן הוא ערך גורל בכדי לוודא‬ ‫לו [וכששמו של עכן עלה בגורל אמר עכן ליהושע]‪,‬‬