Page 148 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 148
משה 'ט ףנע ' -ד גשרי מתנת חמק
אסמכתא אלא הוא סבור שיש תוקף הלכתי להסכמה שלא התקיימו התנאים הללו ,כי הרי כלל לא נזכר
זאת ותוצאות הגורל מחייבות. בדבריו שיש צורך לערוך גורל שלושה פעמים ,וכן
הוא התיר לערוך גורל למרות שלא ניכר כלל שיש
ברצון ולא בכפיה דין מיוחד על קבוצה זו ,והרי זה דומה למקרה שכל
האוניות נקלעו לסערה ,שבזה אף הספר חסידים
אך לפי זה פסיקתו של התפארת למשה הינה לא התיר להסתמך על הגורל ,ועם זאת התפארת
רק על מקרה שהיתה הסכמה על הטלת הגורל ,אך למשה סבור שגם במקרה כזה ניתן להסתמך על
בלא הסכמה אף לפי דברי התפארת למשה אין כל
היתר להכריע על פי גורל את מי למסור לגויים ,כי הגורל.
הרי ביארנו שכל ההיתר למסור לגויים על פי הכרעת
הגורל הוא רק מפני שמותר למסור את עצמו למיתה הסכמה להטלת גורל
מרצון בכדי להציל את שאר היהודים ,אבל בכפיה
והביאור בשיטת התפארת למשה ,שהרי הלכה
אין כל היתר למסור את חברו להריגה. היא בידינו שלמרות שאסור למסור לגויים את אחד
מהקבוצה בכדי להציל את הנותרים ,אך אם אחד
אמנם במקרה שאוניה שנוסעת בים וניכר שרק מהקבוצה מסכים למסור את עצמו מרצון בכדי
עליה יש דין שמים מאחר ובאורח פלאי כל האוניות להציל את אחיו בוודאי שמותר לו ולמצוה גדולה
שבסביבתה שטות בהשקט ובשלווה ורק אוניה זו יחשב לו שמסר את נפשו בכדי להציל את שאר
נקלעה לסער וסופה ,מה שאומר שיש כאן דין שמים היהודים ,ואף שאסור לאדם להרוג את עצמו ,אך
על אוניה זו מחמת אחד מנוסעי האוניה ,ממילא אם כאן הרי בין כך ובין כך הוא ייהרג ,כי הרי אם הוא לא
יתברר באמצעות הגורל בשל מי הרעה הזאת הרי ימסור את עצמו למיתה כולם יהרגו ,כך שבמיתתו
הוא כרודף ,ומאחר ודינו כרודף לכן מותר להשליכו הוא אינו גוזר מיתה על עצמו אלא אדרבה בזה הוא
לים אף שלא בהסכמה ,ולכן במקרה כזה התבאר מציל את שאר היהודים[ ,וכן הוא בחזון איש יורה
שאף רבי יהודה החסיד מודה שמותר להכריע על דעה סימן ס"ט אות א'] ,ומחמת זאת פסק התפארת
פי הגורל בשל מי הרעה הזאת ,ואין לזה זיקה עם למשה שאם כולם הגיעו להסכמה שמי ששמו יעלה
אסמכתא מאחר ואין כאן כל צורך להסכמה מצד בגורל ימסרו אותו למיתה ,הרי זה כמו שכל אחד
הרודף ,אבל כאשר לא ניכר שיש כאן דין שמים מהקבוצה הסכים למסור את עצמו למיתה בכדי
במיוחד על אוניה זו אין כל היתר להכריע על פי גורל להציל את האחרים ,ולאחר הטלת הגורל שוב אינם
בדיני נפשות ,אלא אם כן יש הסכמה להכריע על פי יכולים לחזור בהם מהסכמתם ,ולכן מותר למסור
הגורל שבזה נחלקו ספר חסידים והתפארת למשה
האם ההסכמה ברת תוקף ומחייבת ,או שאינה אלא לגויים את זה ששמו עלה בגורל.
אסמכתא ואין לה כל תוקף הלכתי. ובזה נחלקו התפארת למשה והספר חסידים
שהספר חסידים סבור שהסכמה כזאת איננה ברת
ללא כפיה תוקף מחמת שזו אסמכתא כי כל אחד מהמשתתפים
בגורל מקווה שהוא ינצל ושמו של אחר יעלה בגורל,
אך כל זאת רק אם אלו ששמם עלה בגורל אך התפארת למשה אינו סבור שהסכמה זו הינה
מתנגדים להשלים עם תוצאות הגורל ,בזה הוכרעה