Page 148 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ט ףנע ‪' -‬ד גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫חמק‬

‫אסמכתא אלא הוא סבור שיש תוקף הלכתי להסכמה‬ ‫שלא התקיימו התנאים הללו‪ ,‬כי הרי כלל לא נזכר‬
‫זאת ותוצאות הגורל מחייבות‪.‬‬ ‫בדבריו שיש צורך לערוך גורל שלושה פעמים‪ ,‬וכן‬
‫הוא התיר לערוך גורל למרות שלא ניכר כלל שיש‬
‫ברצון ולא בכפיה‬ ‫דין מיוחד על קבוצה זו‪ ,‬והרי זה דומה למקרה שכל‬
‫האוניות נקלעו לסערה‪ ,‬שבזה אף הספר חסידים‬
‫אך לפי זה פסיקתו של התפארת למשה הינה‬ ‫לא התיר להסתמך על הגורל‪ ,‬ועם זאת התפארת‬
‫רק על מקרה שהיתה הסכמה על הטלת הגורל‪ ,‬אך‬ ‫למשה סבור שגם במקרה כזה ניתן להסתמך על‬
‫בלא הסכמה אף לפי דברי התפארת למשה אין כל‬
‫היתר להכריע על פי גורל את מי למסור לגויים‪ ,‬כי‬ ‫הגורל‪.‬‬
‫הרי ביארנו שכל ההיתר למסור לגויים על פי הכרעת‬
‫הגורל הוא רק מפני שמותר למסור את עצמו למיתה‬ ‫הסכמה להטלת גורל‬
‫מרצון בכדי להציל את שאר היהודים‪ ,‬אבל בכפיה‬
‫והביאור בשיטת התפארת למשה‪ ,‬שהרי הלכה‬
‫אין כל היתר למסור את חברו להריגה‪.‬‬ ‫היא בידינו שלמרות שאסור למסור לגויים את אחד‬
‫מהקבוצה בכדי להציל את הנותרים‪ ,‬אך אם אחד‬
‫אמנם במקרה שאוניה שנוסעת בים וניכר שרק‬ ‫מהקבוצה מסכים למסור את עצמו מרצון בכדי‬
‫עליה יש דין שמים מאחר ובאורח פלאי כל האוניות‬ ‫להציל את אחיו בוודאי שמותר לו ולמצוה גדולה‬
‫שבסביבתה שטות בהשקט ובשלווה ורק אוניה זו‬ ‫יחשב לו שמסר את נפשו בכדי להציל את שאר‬
‫נקלעה לסער וסופה‪ ,‬מה שאומר שיש כאן דין שמים‬ ‫היהודים‪ ,‬ואף שאסור לאדם להרוג את עצמו‪ ,‬אך‬
‫על אוניה זו מחמת אחד מנוסעי האוניה‪ ,‬ממילא אם‬ ‫כאן הרי בין כך ובין כך הוא ייהרג‪ ,‬כי הרי אם הוא לא‬
‫יתברר באמצעות הגורל בשל מי הרעה הזאת הרי‬ ‫ימסור את עצמו למיתה כולם יהרגו‪ ,‬כך שבמיתתו‬
‫הוא כרודף‪ ,‬ומאחר ודינו כרודף לכן מותר להשליכו‬ ‫הוא אינו גוזר מיתה על עצמו אלא אדרבה בזה הוא‬
‫לים אף שלא בהסכמה‪ ,‬ולכן במקרה כזה התבאר‬ ‫מציל את שאר היהודים‪[ ,‬וכן הוא בחזון איש יורה‬
‫שאף רבי יהודה החסיד מודה שמותר להכריע על‬ ‫דעה סימן ס"ט אות א']‪ ,‬ומחמת זאת פסק התפארת‬
‫פי הגורל בשל מי הרעה הזאת‪ ,‬ואין לזה זיקה עם‬ ‫למשה שאם כולם הגיעו להסכמה שמי ששמו יעלה‬
‫אסמכתא מאחר ואין כאן כל צורך להסכמה מצד‬ ‫בגורל ימסרו אותו למיתה‪ ,‬הרי זה כמו שכל אחד‬
‫הרודף‪ ,‬אבל כאשר לא ניכר שיש כאן דין שמים‬ ‫מהקבוצה הסכים למסור את עצמו למיתה בכדי‬
‫במיוחד על אוניה זו אין כל היתר להכריע על פי גורל‬ ‫להציל את האחרים‪ ,‬ולאחר הטלת הגורל שוב אינם‬
‫בדיני נפשות‪ ,‬אלא אם כן יש הסכמה להכריע על פי‬ ‫יכולים לחזור בהם מהסכמתם‪ ,‬ולכן מותר למסור‬
‫הגורל שבזה נחלקו ספר חסידים והתפארת למשה‬
‫האם ההסכמה ברת תוקף ומחייבת‪ ,‬או שאינה אלא‬ ‫לגויים את זה ששמו עלה בגורל‪.‬‬

‫אסמכתא ואין לה כל תוקף הלכתי‪.‬‬ ‫ובזה נחלקו התפארת למשה והספר חסידים‬
‫שהספר חסידים סבור שהסכמה כזאת איננה ברת‬
‫ללא כפיה‬ ‫תוקף מחמת שזו אסמכתא כי כל אחד מהמשתתפים‬
‫בגורל מקווה שהוא ינצל ושמו של אחר יעלה בגורל‪,‬‬
‫אך כל זאת רק אם אלו ששמם עלה בגורל‬ ‫אך התפארת למשה אינו סבור שהסכמה זו הינה‬
‫מתנגדים להשלים עם תוצאות הגורל‪ ,‬בזה הוכרעה‬