Page 147 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 147

‫מתנת הגורל משה זמק‬

‫להסתפק בקרבן אחד‪ ,‬אך מאחר ואף אחד משוכני‬

‫הדירה לא התנדב להיות הקרבן לכן עלה ברעיונם‬

‫לבצע גורל ביניהם והיוצא בגורל יהיה השעיר לעזאזל‬

‫שיכפר על שאר חבריו ויצילם ממוות לחיים‪.‬‬

‫שיטת התפארת למשה‬                                 ‫בירושלמי (תרומות פרק ח' הלכה ד') "תני‪ ,‬סיעת‬

‫אמנם בספר תפארת למשה (יורה דעה סימן‬              ‫בני אדם שהיו מהלכין בדרך‪ ,‬פגעו להן גוים ואמרו תנו‬
‫קנ"ח סעיף א') הובא בפתחי תשובה (על שולחן‬         ‫לנו אחד מכם ונהרוג אותו ואם לאו הרי אנו הורגים‬
‫ערוך יורה דעה סימן קנ"ז אות י"ג) פסק להלכה‬       ‫את כולכם‪ ,‬אפילו כולן נהרגים לא ימסרו נפש אחת‬
‫שאם הגויים דורשים שימסרו להם אדם אחד‬             ‫מישראל"‪ ,‬והלכה זו נפסקה ברמב"ם (הלכות יסודי‬
‫להריגה ואם לא הם יהרגו את כולם‪ ,‬מותר לאנשי‬       ‫התורה פרק ה' הלכה ה') "אם אמרו להם עובדי כוכבים‬
‫הקבוצה להטיל גורל ומי שיצא בגורל יימסר לגויים‬    ‫תנו לנו אחד מכם ונהרגנו ואם לאו נהרוג כולכם‪ ,‬יהרגו‬
‫ובכך יצילו את הנותרים‪ ,‬אבל בספר חדרי דעה‬         ‫כולם ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל"‪ ,‬והובא‬
‫(הנדפס על שולחן ערוך יורה דעה סימן קע"ז סעיף‬     ‫ברמ"א (יורה דעה סימן קנ"ז סעיף א')‪ ,‬ולא נזכר‬
‫א')‪ ,‬ובשו"ת מהר"ם יפה (סימן קט"ז) נחלקו על‬       ‫שם העצה לערוך גורל בין הקבוצה ובכך להציל את‬
‫התפארת למשה והם סבורים שכלל לא ניתן להכריע‬       ‫השאר‪ ,‬ומזה הסיק בספר משכנות הרועים (ערך‬
‫בדיני נפשות על פי גורל‪ ,‬וגם החזון איש (יורה דעה‬   ‫גורל)‪ ,‬שלא ניתן להכריע בדיני נפשות על פי הגורל‪.‬‬

‫סימן ס"ט אות א'‪ ,‬ובסנהדרין סימן כ"ה) הביא‬        ‫שנים שהלכו במדבר‬
‫לדברי התפארת למשה הסובר שניתן להסתמך על‬

‫וכן מוכח ממסכת בבא מציעא (דף ס"ב עמוד הגורל בדיני נפשות‪ ,‬והחזון איש חולק עליו וסובר‬

‫א') ששם נחלקו התנאים על מקרה ששני אנשים שלא ניתן להסתמך על הגורל בדיני נפשות‪.‬‬

‫גזירה כללית ופרטית‬                               ‫הלכו במדבר ורק לאחד מהם נשאר מים בכמות‬
                                                 ‫המספיקה רק לאדם אחד‪" ,‬דרש בן פטורא מוטב‬

‫ואמנם פסיקתו של התפארת למשה תואמת‬                ‫שישתו שניהם וימותו ואל יראה אחד מהם במיתתו‬

‫של חבירו‪ ,‬עד שבא ר' עקיבא ולימד וחי אחיך עמך את שיטת רבי יהודה החסיד [שהובאה לעיל בעלה‬

‫חייך קודמים לחיי חבירך"‪ ,‬ולכן מאחר ואם אחד י"ב] הסובר שמועיל גורל בדיני נפשות‪ ,‬אך בשונה‬

‫ישתה לבדו מהמים חייו ינצלו‪ ,‬על כן 'חייך קודמים' מרבי יהודה החסיד שהגביל את ההיתר להשתמש‬

‫‪ -‬וזה שהמים שלו ישתה לבדו מהמים ואינו צריך בגורל בדיני נפשות רק אם ימולאו שני תנאים‪ ,‬א‪.‬‬

‫לחלוק עם חברו במים‪ ,‬אך אם המים של שניהם לכל ששלושה פעמים תהיה תוצאת הגורל זהה‪ ,‬ב‪.‬‬

‫הדעות ימותו שניהם ואין לאחד זכות קדימה על שמחמת הפלא שרק אוניה זו נמצאת במצוקה ואילו‬

‫חברו‪ ,‬ויש לתמוה מפני מה ימותו שניהם ולא נחליט האוניות שבסביבתה שטות בביטחה לכן ניכר שיש‬

‫שיעשו גורל ומי שיצא בגורל ישתה את המים ויחיה‪ ,‬דין מיוחד על יושבי אניה זו‪ ,‬אך התפארת למשה‬

‫התיר להסתמך על הגורל בדיני נפשות גם באופן‬        ‫ואלא בהכרח שדיני נפשות לא מכריעים בגורל‪.‬‬
   142   143   144   145   146   147   148   149   150   151   152