Page 134 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ט ףנע ‪' -‬ג גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫קלד‬

‫וחושבים כי הם המטיבים והמריעים‬ ‫כן עדיין אין לנו הסבר כיצד גדולי הדורות עשו גורל‬
‫הגר"א‪ ,‬וכן צריך לבאר לשיטת הרמב"ם הסובר‬
‫וכדבריו מתפרש מתוך דברי הרד"ק (שמואל‬ ‫שאף נחש שאינו מקצועי נכלל באיסור ניחוש אם‬
‫א'‪ ,‬י"ד ט') שכתב "כי הנה אלו המנחשים בחולדה‬ ‫כן מדוע אין איסור ניחוש בגורלות‪ ,‬ובפרט שהבאנו‬
‫ובעופות אינו כנחש אליעזר וכיהונתן‪ ,‬והוא היה‬ ‫את דברי הרמב"ם בתשובותיו (שו"ת הרמב"ם סימן‬
‫אסור כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה 'לא‬ ‫קע"ב) שמתבאר שם מדבריו שהאיסור להטיל‬
‫תנחשו אלו המנחשים בחולדה ובעופות ובכוכבים‬ ‫גורלות הינו רק באופן שיש בזה חשש חילול השם‪,‬‬
‫והאומר פתו נפלה מפיו מקלו נפל מידו צבי‬ ‫ושם מדובר בגורלות שיש בהם חקירת העתידות‪,‬‬
‫הפסיקו עורב קורא לו שועל מימינו ונחש משמאלו‬
‫אל תתחיל בי שחרית הוא ראש חודש הוא מוצאי‬ ‫ויש לעיין מדוע אין בזה משום איסור ניחוש‪.‬‬
‫שבת הוא'‪ ,‬הנה אלו הדברים וכיוצא בהן שנהגו‬
‫בהן בעלי הדעות הרעות וקבעום חוק ומנהג‬ ‫ביאור ד' ‪ -‬נחש שאינו כנחש הגויים‬
‫עליהם‪ ,‬וחושבים כי הם המטיבים והמריעים זה הוא‬
‫שאסרה התורה‪ ,‬אבל אם ירצה אדם לעשות מעשה‬ ‫ובשריג ג' עלה י"ד הבאנו את דבריו של הגאון‬
‫ויעשה דבר אחד לאות וסימן למעשה ההוא כדי‬ ‫רבי מנחם קרקובסקי זצ"ל [ששימש כמורה הוראה‬
‫לחזק לבו ולעורר לבו לדבר ההוא‪ ,‬זה הדבר מותר‬ ‫בווילנא ונפטר בשנת תר"ץ]‪ ,‬שכתב בספרו עמק‬
‫כי אילו היו עושים רע בדבר הזה אליעזר ויהונתן‬ ‫המלך דבר חידוש המהווה מפנה מחשבתי בגישה‬
‫לא היה עונה אותן הקדוש ברוך הוא כהוגן ומסייע‬ ‫לאיסור ניחוש‪ ,‬ולפי דבריו אף בעריכת גורלות אין‬
‫את מעשיהם ועוזרם"‪ ,‬הרי מפורש בדבריו שעיקר‬
‫האיסור הוא מחמת המחשבה שהנחש עצמו הוא‬ ‫בזה סרך איסור‪.‬‬
‫המטיב והמריע‪ ,‬ומדבריו יש סעד ויסוד לדברי‬
‫הגאון רבי מנחם קרקובסקי זצ"ל שמתיר לעסוק‬ ‫כי הנה הרמב"ם כתב בהלכות עבודה זרה (פרק‬
‫י"א הלכה ד') "אין מנחשין כגוים שנאמר (ויקרא‬
‫בניחוש באם המנחש ליבו לשמים‪.‬‬ ‫י"ט כ"ו) ''לא תנחשו''‪ ,‬ונתקשה הגאון רבי מנחם‬
‫קרקובסקי זצ"ל מפני מה מדגיש לנו הרמב"ם‬
‫ליבם לשמים‬ ‫בלשונו שלא מנחשים כגויים‪ ,‬וכי כיהודים מותר‬
‫לנחש‪ ,‬ומה הוא המיוחד בנחש של הגויים‪ ,‬ומזה‬
‫ולפי דבריהם אף בגורלות אין כל איסור ניחוש‬ ‫הוא לומד שהאיסור לנחש זה אך ורק כאשר המנחש‬
‫מכיון שעורכי הגורלות ליבם לשמים וכאמור‬ ‫חושב שהנחש עצמו יש בו כוח מיסטי המעניק לו את‬
‫אין איסור לנחש אלא בנחש שהוא כנחש הגויים‬ ‫היכולת לפעול ולקבוע את העתידות אזי רק באופן‬
‫הסבורים לפעול לשינוי העתיד באמצעות כוחות‬ ‫כזה יש בנחש איסור‪ ,‬אבל אם המנחש רואה בנחש‬
‫מיסטיים החבויים בנחש‪ ,‬אבל בגורלות אין כל‬ ‫רק שדר ואיתות משמים אין זה כלל בכלל איסור‬
‫ניחוש‪ ,‬ולכן הרמב"ם מדגיש לנו שאיסור נחש הוא‬
‫חשש לאיסור לנחש‪.‬‬ ‫רק כאשר מנחשים כגויים וזאת מפני שכך היה דרכם‬
‫של הגויים לעשות ניחושים בחשבם שבדרך זאת‬
‫אך כפי שהארכנו שם להוכיח מדברי הראשונים‬ ‫יש להם את הכוח והיכולת להשפיע על העתידות‬
‫והפוסקים לא נראה כן‪ ,‬ואלא שגם אם ליבו לשמים‬
‫יש בזה איסור ניחוש‪ ,‬ולכן הראשונים התקשו מפני‬ ‫באמצעות שידוד מערכות הכוכבים והמזלות‪.‬‬