Page 130 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ט ףנע ‪' -‬ג גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫קל‬

‫שריג ג'‬

‫איסור ניחוש בגורלות‬

‫לא תנחשו‬ ‫עלה א'‬

‫בענף ח' שריג ג' הארכנו באיסור ניחוש ונתבאר שם שהעוסק בניחוש עובר על‬
‫שני איסורים‪ :‬א‪" .‬לא ימצא בך‪ ...‬ומנחש"‪( ,‬דברים י"ח י')‪ ,‬ב‪" .‬לא תנחשו ולא תעוננו"‬
‫(ויקרא י"ט כ"ו)‪ ,‬ומעתה לאחר שהתברר שגורלות הינם אמצעי מיסטי לקבלת‬
‫הכרעות באמצעות שדר שמימי‪ ,‬אם כן יש לעיין מדוע אין בעשיית גורל משום איסור‬
‫ניחוש‪ ,‬והרי גם בעשיית הגורל מנסים לנחש ולהכריע בדרכים מיסטיות כיצד יש‬

‫לנהוג‪.‬‬

‫ואמנם אפשר היה להבין שההכרעות הנעשות באמצעות הגורל אין בהם כל זיקה‬
‫למיסטיקה‪ ,‬ואלא שמכיון שאין לנו דרך להכריע בצורה הגיונית למי להעניק כל חלק‬
‫בירושה‪ ,‬לכן אנו מחליטים שההכרעה תעשה באמצעות הגורל‪ ,‬כשאמנם אין כל‬
‫סיבה לומר מדוע ראובן קיבל את חלקו ושמעון את חלקו‪ ,‬והגורל אינו אלא אמצעי‬
‫משפטי כיצד להכריע את הדין כאשר אין ההיגיון יכול לקבל הכרעה‪[ ,‬וכפי שבאמת‬
‫גם בערכאות שאינם מבוססות על אמונה קיים סוג של הכרעה על פי הגורל]‪ ,‬ואם‬
‫אכן כך הוא מהותו של הגורל הרי אז לא היה כל חשש ניחוש בגורל‪ ,‬כי הרי בגורל‬

‫כלל לא מנסים לקבל מסר שמימי אלא הרי זה הכרעה משפטית מקרית‪.‬‬

‫גורל על העתיד‬ ‫אך הרי התבאר [בעלה ה'] ששיטת החות יאיר‬
‫שגורל הינו אמצעי לקבלת שדר שמימי‪ ,‬ואף לפי‬
‫ובפרט שכבר הארכנו [בעלה ב' ובעלה ג']‬ ‫שיטת בעל העקידה שגורל ההדיוטות אינו אלא‬
‫להוכיח שהיה נפוץ בישראל לערוך גורל על‬ ‫מיקרי‪ ,‬אך גם בעל העקידה מסכים שכשזוכים‬
‫העתידות‪ ,‬כגון גורל הגר"א שנעשה על ידי רבים‬ ‫הגורל אינו מיקרי אלא הוא נעשה בהשגחה‬
‫מגדולי ישראל‪ ,‬וכן ראינו שהמהריק"ש התיר לערוך‬ ‫שמימית‪ ,‬ואם כן צריכים להבין מדוע הגורל איננו‬
‫גורל לחקר העתידות באמצעות פתיחת ספר‪,‬‬
‫וכתב שכן נהגו בישראל‪ ,‬והוא הביא מקור לנוהג זה‬ ‫בכלל איסור נחש‪.‬‬