Page 125 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 125

‫מתנת הגורל משה קכה‬

‫מצד התחכמות אך בגורל תחלק הארץ‪ ,‬וכן סמכו על‬        ‫מכיון שכבר נקבע הסדר על חלקים אלו אם כן‬
‫הגורל במיתת עכן ויונתן לולי שפדאוהו העם‪ ,‬ונאמר‬     ‫מדוע שנעשה עליהם שוב גורל חדש‪ ,‬ואלא מהלכה‬
‫'בחיק יוטל הגורל ומה' כל משפטו' (משלי ט"ז‬          ‫זו מתבאר שהגורל ביסודו הינו הכרעה מיסטית‪,‬‬
‫ל"ג)‪ ...‬מפני שקרוב הדבר שאם הגורל כהוגן ידבק בו‬    ‫כאשר באמצעות הגורל אנו מצפים לקבל הכרעה‬
‫השגחה עליונה כמו שכתוב 'הבה תמים' (שמואל א'‪,‬‬       ‫שמימית על הנידון המשפטי כיצד לחלק את‬
‫י"ד מ"א)‪ ,‬מה שאין כן אם הגורל מקולקל אין מבוא‬      ‫הנכסים‪ ,‬ומאחר ומדובר באמצעי מיסטי לכן כל‬
‫לומר שמי שזכה מאת ה' היתה זאת‪ ,‬הן שהקלקול‬          ‫זיוף או סטייה או טעות שנעשה בתהליך הגורל הינו‬
‫על ידי תחבולת אנוש או בשגגה על כל פנים הגורל‬       ‫מהווה פגם בהכרעת הגורל‪ ,‬ושוב אין בגורל כל שדר‬
‫מקולקל ומצי כל חד למימר אילו נעשה הגורל כהוגן‬      ‫משמים לקבלת ההכרעה‪ ,‬ומפני כן מכיון שהגורל‬
‫היה קיימא לי שעתי על פי מזלי או על פי תפילתי‬       ‫הראשון נעשה ללא שלוי היה שותף בו התברר‬
                                                   ‫שהינו גורל של טעות‪ ,‬ושוב אין לגורל זה כל ערך‬
               ‫שיתן לי הצלחה בכל עסקיי יותר"‪.‬‬      ‫והינו בטל ומבוטל‪ ,‬ולא ניתן כלל וכלל להסתמך‬
                                                   ‫עליו‪ ,‬כי גורל טעות אינו מהווה אמצעי לקבלת שדר‬
           ‫מה' כל משפטו‬                            ‫שמימי‪ ,‬ושוב ממילא אין לו כל ערך‪ ,‬כי הרי כל מהות‬
                                                   ‫הגורל אינו אלא אמצעי לקבלת אות משמים כיצד‬
‫ובמשלי (ט"ז ל"ג) כתוב "בחיק יוטל את הגורל‬          ‫לחלק את הירושה‪ ,‬ולכן אם היה פגם בתהליך הגורל‬
‫ומה' כל משפטו"‪ ,‬וכתב שם רש"י "ומה' כל משפטו‬        ‫ושוב הוא אינו משמש כאמצעי לקבלת השדר‬
‫‪ -‬לברור לכל אחד ואחד חלקו"‪ ,‬ושם במצודות דוד‬        ‫השמימי ממילא אין לגורל כזה כל ערך ואי אפשר‬
‫"ואמר בזה אל תהרהרו על הגורל לומר שבא בקרי‬
‫והזדמן‪ ,‬כי בעוד הטילו פתקי הגורל אל החיק עד‬                            ‫כלל להסתמך על תוצאותיו‪.‬‬
‫לא הוציאום‪ ,‬כבר נגזר משפט הדבר מה' וזכה כל א'‬
                                                   ‫ולכן למרות שעל חלקים א' ב' ה' ו' כבר הוטל‬
               ‫בחלקו אשר חלק לו אלוק ממעל"‪.‬‬        ‫עליהם גורל בין ראובן לשמעון‪ ,‬אך כיון שהתברר‬
                                                   ‫שהגורל היה בטעות כי הרי לוי לא היה שותף בו‬
           ‫מבזים את הגורל‬                          ‫ממילא גורל זה אינו יכול לשמש כאמצעי לקבלת‬
                                                   ‫הכרעות שמימיות על חלוקת הירושה והינו חסר כל‬
‫ובשו"ת כתב סופר (חושן משפט תשובות‬                  ‫ערך‪ ,‬ולכן ראובן ושמעון צריכים לחזור ולהטיל גורל‬
‫נוספות סימן ב') יצא בחריפות כנגד אלו שעררו על‬      ‫חדש גם על חלקים אלו‪ ,‬כי הגורל הראשון הינו כלא‬
‫תוצאות הגורל שנערך בקהילתם בהקשר לבחירת‬
                                                                                            ‫היה‪.‬‬
          ‫רב לקהילה‪ ,‬וכה כתב להם הכתב סופר‪:‬‬
                                                             ‫דברי החוות יאיר‬
‫"נתתי שמחה בלבי כאשר שמעתי כי התאספו‬
‫בקהלתכם ראשי עם יחד ונועצו יחדיו לעשות גורל‬        ‫וכן ביאר את ענין הגורל בשו"ת חות יאיר (סימן‬
‫מי ישב על כסא כבודם‪ ,‬ואת אשר פי ה' יקבנו אשר‬       ‫ס"א) וכלשונו "גורל הנעשה שלא כהוגן בטל‪ ,‬כי‬
‫יעלה עליו הגורל הוא הקדוש להיות הורם ומורם‪,‬‬        ‫ראינו מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים שסמכו על‬
‫על פיו יצאו ויבואו בדרכי ה'‪ ,‬הוא ידריכם דרך ישכון‬  ‫הגורל באשר נעשה בלי מחשבות אדם ופעולת אנוש‬
‫אור תורה ויראה‪ ,‬וכאשר זממו כן עשו‪ ,‬ועלה הגורל‬
‫על ידיד נפשי הרב החריף ובקי בעל פיפיות כקש"ת‬
   120   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130