Page 126 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 126

‫משה‬  ‫'ט ףנע ‪' -‬ב גשרי‬                           ‫מתנת‬  ‫קכו‬

‫העובר על הגורל כעובר על עשרת הדברות"‪ ,‬ודבריהם‬   ‫מה"ו שמעון נ"י ואת שאהבה נפשי מצאתי להיות‬
‫צוטטו בכנסת הגדולה (סימן קע"ג הגהות בית‬         ‫כי יודע אני אותו מאז לאיש צדיק ותמים ידיו רב‬
‫יוסף סוף אות ב')‪ ,‬ובתשובות שבות יעקב (חלק ג'‬    ‫לו בתורה‪ ,‬איבעית אימא גמרא מלא וגדוש הרבה‬
‫סימן קס"ח)‪ ,‬ובעוד מספרי הפוסקים‪ ,‬ובספר דברי‬     ‫למד בש"ס ופוסקים בקי בחדרי תורה‪ ,‬ואיבעית‬
‫גאונים (כלל כ' אות א') תמה מה ענין הגורל לעשרת‬  ‫אימא סברא חרב פיפיות בידו רב גוברין באורייתא‬
‫הדברות‪ ,‬ופירש בזה הגאון רבי דוד שפרבר זצ"ל‬      ‫משדד עמקים דולה מים מבורות עמוקים‪ ,‬בעל‬
‫[שהיה מגדולי רבני רומניה בדור שלפני השואה]‬      ‫מדות טובות שבעתים מזוקקות‪ ,‬יודע לכלכל דבריו‬
‫בספרו שו"ת אפרקסתא דעניא (חלק א' סימן‬           ‫באגדה ומוסר אשר לנפש שומעת ערבים ומתוקים‪,‬‬
‫קכ"ו) שמכיון שכל ענין מתן תורה וקיום המצוות‬     ‫יורה יורה לעם ה' לקהלה נאה כמות שהיא משפטים‬
‫תלוי באמונת ההשגחה הפרטית ושאין שום דבר‬         ‫ישרים וחוקים‪ ,‬לו נאה ולו יאה‪ ,‬ושמחתי כמוצא‬
‫במקרה‪ ,‬וכפי שכתב הרמב"ן בפירושו לתורה (סוף‬
‫פרשת בא) "שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו‪,‬‬                                              ‫שלל רב‪.‬‬
‫עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם ניסים‪ ,‬אין‬
‫בהם טבע ומנהגו של עולם"‪ ,‬ממילא כל החולק על‬      ‫אבל ערבה שמחתי‪ ,‬שמעתי ותרגז בטני כי בא‬
‫הגורל ואומר שתוצאות הגורל אינו אלא מקרה‪ ,‬הרי‬    ‫השטן והתייצב בתוך עדת ה' יש בתוכם חוזרים‬
‫הוא ככופר בהשגחה שהיא יסוד כל התורה‪ ,‬ולכן‬       ‫לאחוריהם‪ ,‬ומענה בפיהם כי חוששים לדברי כותב‬
                                                ‫כזב דברים בדויים דברי הבל וריק יסכר פי דוברי‬
       ‫העובר על הגורל כעובר על עשרת הדברות‪.‬‬     ‫שקר הדוברים על צדיק עתק מטילי מום בקדשים‪,‬‬
                                                ‫ולולא שמעתי מאיש נאמן רוח צדיק תמים דבר זה‬
         ‫הגורל בטל ומבוטל‬                       ‫לא האמנתי‪ ,‬איך תהי' כזאת בישראל‪ ,‬מקום אשר‬
                                                ‫יראת ה' בקרבם לבזות ת"ח כמוהו כדי בזיון וקצף‬
‫נמצא שהגורל איננו רק צורה כיצד לקבוע‬            ‫לחרפת עולם יהי' לו וקללת חז"ל על המבזה ת"ח‬
‫חלוקה כאשר אין סיבה הגיונית כיצד לבצעה‪,‬‬         ‫ידועה‪ ,‬ומצוה לדון כל איש מישראל לזכות אולי אלו‬
‫ואלא שגורל הינו אמצעי מיסטי לביצוע חלוקה על‬     ‫לא שמו על לבם כי לא טוב עשו‪ ,‬ורע מעשיהם כי‬
‫פי הוראה שמימית בשדר המגיע אלינו באמצעות‬        ‫מבזים בגורל אשר בו נתחלק הארץ‪ ...‬וכן מעשים‬
‫הגורל‪ ,‬ומפני כן טוען החות יאיר שאם הגורל לא‬     ‫בכל יום פוסקים עפ"י גורל‪ ,‬ועיין מגן אברהם (סי'‬
‫נעשה ביושר אף שהניסיון להטות את תוצאות‬          ‫קל"ב ס"ק ב')‪ ,‬ולא נחשדו אצלי כי יעשו שלא כדין‬
‫הגורל לא השפיעו כלל על תוצאות ההגרלה‪ ,‬אך‬        ‫וחסרון ידיעה הוא זה שסוברים כי גורל אין בו ממש‪,‬‬
‫כיון שמהותו של הגורל הינו אמצעי מיסטי לקבלת‬     ‫ולו יהיבנא טעותייה מה יעשו לחלול השם ולבזיון‬
‫שדר שמימי על כן כל שהגורל אינו תקין ממילא אינו‬  ‫התורה גדול כזה לא תהיה כזאת בישראל לא תקום‬
 ‫משמש כאמצעי לאות משמים והינו בטל ומבוטל‪.‬‬
                                                                                   ‫ולא תהיה"‪.‬‬
‫ומחמת זאת הורה החוות יאיר על מעשה שארע‬
‫בביתו בחג הפורים כאשר היה טוב לב המסובים ביין‬         ‫כעובר על עשרת הדיברות‬
‫והם החליטו לעשות גורל על גביע מזהב‪ ,‬ואכן הם‬
‫עשו גורל ורבי שמעון זכה בגביע‪ ,‬אך אחר כך התברר‬  ‫ובתשובות הגאונים (דפוס קושטא סימן ס')‬
                                                ‫הפליג בחומרת העובר על הגורל‪ ,‬וכתוב שם "שכל‬
   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130   131