Page 127 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת הגורל משה קכז‬

‫רובלים ולכן הסכים רבי יהודה לוותר על זכותו בגורל‬ ‫ששמו של רבי יהודה לא הוכנס לגורל‪ ,‬ובעקבות זאת‬
‫שוב אין לאף אחד טענה מוצדקת כנגד הגורל‪.‬‬ ‫המפסידים בגורל דרשו לבטל את הגורל ולעשות‬
‫גורל חוזר‪ ,‬אך רבי שמעון שזכה בגביע טען שאין‬
‫אך החוות יאיר דחה את טענתו של רבי שמעון‬ ‫לבטל את הגורל וזאת מחמת שלאחר שהוא פיצה‬
‫והוא הורה שהגורל בטל ומבוטל‪ ,‬והוא נימק את‬ ‫את רבי יהודה בארבעה רובל‪ ,‬הסכים רבי יהודה‬
‫פסיקתו בכך שמאחר וכל כוחו של הגורל הוא בזה‬ ‫לוותר על זכותו בגורל‪ ,‬והרי לשאר המסובים אין כל‬
‫שהוא משמש כאמצעי לשדר שמימי‪ ,‬ממילא כל‬ ‫תביעה כנגד הגורל שהרי שמם היה בקלפי והם בין כה‬
‫גורל שנעשה שלא כשורה אף שהפגם לא השפיע‬ ‫וכה לא זכו בגורל‪ ,‬ולהם לא היה כל הפסד מזה שלא‬
‫על תוצאות הגורל אך כיון שהגורל לא נעשה בתום‬ ‫הוכנס שמו של רבי יהודה לגורל‪ ,‬והרי רק רבי יהודה‬
‫וביושר שוב הוא אינו משמש כאמצעי לשדר שמימי‬ ‫הוא המופסד היחיד מזה ששמו לא הוכנס לגורל‪,‬‬
‫ולכן הוא אינו אפקטיבי ואין לו כל משמעות‪ ,‬ועל כן‬ ‫ומכיון שרבי שמעון פיצה את רבי יהודה בארבעה‬

‫הגורל כלא היה והינו בטל ומבטל‪.‬‬

‫עלה ג'‬

‫גורל ההדיוטות‬

‫[כלומר שכששמעון הצדיק שימש ככהן גדול היתה‬ ‫עד כאן הארכנו בשיטת החות יאיר וההולכים‬
‫מתרחשת תופעה מופלאה‪ ,‬שכשהיו מטילים בבית‬ ‫בשיטתו הסבורים שהגורל איננו הכרעה קונבנציונלית‬
‫המקדש גורל בין שני השעירים מי מהם יהיה לה'‬ ‫אלא הוא אמצעי לקבלת שדר שמימי‪ ,‬אך רבי יצחק‬
‫ומי מהם ילך לעזאזל‪ ,‬באופן קבע הגורל שהיה כתוב‬ ‫עראמה ז"ל [שהיה ממגורשי ספרד ומפורסם בכינויו‬
‫עליו לה' היה עולה ביד ימין‪ ,‬ואילו הגורל שהיה‬ ‫בעל העקידה] בספרו עקדת יצחק (פרשת אחרי מות‬
‫כתוב עליו לעזאזל היה עולה ביד שמאל]‪ ,‬מכאן‬ ‫שער ס"ג) כתב שלא כל הגורלות שווים‪ ,‬ואמנם יש‬
‫ואילך פעמים עולה בימין פעמים עולה בשמאל"‪,‬‬ ‫גורלות שכוחם הוא מיסטי אך יש גורלות שהתוצאות‬
‫וצריך להבין מה המיוחד בזה שהגורל היה עולה‬ ‫שלהם אינם אלא כמקרה‪ ,‬כך שלפי דבריו אין הכרח‬
‫ביד ימין‪ ,‬ומבאר בעל העקידה שכשעם ישראל‬ ‫שלכל גורל יש כוח מיסטי כי הרי יש גם גורלות‬
‫לא היה זכאי אזי הגורל שנעשה בין שני השעירים‬ ‫שהתוצאות שלהם אינן אלא מקריות‪ ,‬וממילא גם‬
‫היה כסתם גורלות של הדיוטות שאינו אלא הכרעה‬ ‫גורל שאין לו כוח מיסטי עדיין יש בו תוקף כאופציה‬
‫מקרית בין שני הצדדים‪ ,‬ופעמים שהגורל לה' יעלה‬
‫בימין ופעמים שיעלה בשמאל ללא כל נטייה לכאן‬ ‫משפטית לביצוע חלוקה ופשרה בין המתדיינים‪.‬‬
‫או לכאן‪ ,‬אך כשעם ישראל היה זכאי אזי הגורל של‬
‫השעירים היה כגורל של חלוקת הארץ שנעשה‬ ‫היה גורל עולה בימין‬
‫בהשגחה משמים‪ ,‬וכמו שאמרו (משלי ט"ז ל"ג)‬
‫"בחיק יוטל הגורל ומה' כל משפטו"‪ ,‬וכביטוי לכך‬ ‫ודבריו של בעל העקידה מיוסדים על הגמרא‬
‫ביומא (דף ל"ט עמוד א') "תנו רבנן ארבעים שנה‬
‫ששמש שמעון הצדיק היה גורל עולה בימין‪,‬‬