Page 132 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 132

‫משה‬  ‫'ט ףנע ‪' -‬ג גשרי‬                           ‫מתנת‬  ‫קלב‬

                                  ‫עלה ב'‬

‫הגורל אינו בכלל נחש‬

‫בידינו שרבים מגדולי ישראל ערכו גורל הגר"א בכדי‬          ‫ביאור א' ‪ -‬הווה ועתיד‬
‫להתחקות אחר העתידות‪ ,‬ולדברי הגאון רבי שלמה‬
‫קלוגר זצ"ל והשדי חמד יש בגורלות אלו משום‬        ‫הגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל בספרו שו"ת‬
‫איסור ניחוש‪ ,‬וכמו שכתבו התוספות בשבת (דף‬        ‫האלף לך שלמה (חלק אורח חיים סימן ס"ב) נשאל‬
‫קנ"ו עמוד ב' ד"ה כלדאי) ונפסק כן בשולחן ערוך‬    ‫איך אנו נוהגים להטיל גורל בקדיש וכדומה‪ ,‬הרי‬
‫(יורה דעה סימן קע"ט סעיף א') שאסור להישאל‬       ‫נפסק בשולחן ערוך (יורה דעה סימן קע"ט סעיף‬
‫בגורלות‪[ ,‬ולהלן בעלה י' נחזור לבאר את דבריהם‬    ‫א') שאין שואלים בגורלות‪ ,‬וכדברי התוספות‬
‫של השדי חמד ושל הגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל]‪.‬‬     ‫בשבת (דף קנ"ו עמוד ב' ד"ה כלדאי)‪ ,‬וביאר הגאון‬
                                                ‫רבי שלמה קלוגר זצ"ל "הנה דע שכוונת התוספות‬
         ‫ביאור ב' ‪ -‬רק כעצה‬                     ‫היא על מה ששואלים בגורלות על להבא מה יהיה‪,‬‬
                                                ‫וכגון אם יחיה החולה או ימצא האבדה וכהאי גווני‪,‬‬
‫הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א בספרו‬              ‫ועל עניינים של להבא‪ ,‬ועל זה כתבו התוספות שאין‬
‫תשובות והנהגות (חלק א' סימן תנ"ד) כתב ששמע‬      ‫לשאול מחמת שעוברים בזה על הכתוב תמים תהיה‬
‫מחמיו זצ"ל שבכל דבר שהיו לו שני צדדים ולא‬       ‫עם ה' אלקיך‪ ,‬אבל להפיס בין שני עניינים לידע אם‬
‫הצליח להכריע בין שני הצדדים‪ ,‬הוא היה כותב את‬    ‫שייך לזה או לזה‪ ,‬זה ודאי מותר ואין שייך בזה לומר‬
‫ב' האפשרויות על גבי ב' פתקאות‪ ,‬והיה אומר את‬     ‫תמים תהיה"‪ ,‬כלומר שדברי התוספות מתייחסים‬
‫הפסוק בתהילים (ט"ז ה') "ה' מנת חלקי וכוסי אתה‬   ‫רק לעורך גורלות בכדי לחקור את העתידות‪ ,‬אבל‬
‫תומיך גורלי"‪ ,‬ולאחר מכן הוא היה פותח את אחת‬     ‫גורלות שאין בהם חקר העתיד אינם בכלל האיסור‪,‬‬
‫מן הפתקאות‪ ,‬והיה נוהג למעשה כפי שהיה עולה‬       ‫וכעין זה גם פירש בשדי חמד (פאת השדה מערכה‬
‫בגורל‪ .‬והוא שאל למרן החזון איש זצ"ל האם מותר‬
‫לעשות כך או שיש בזה איסור נחש‪ ,‬והשיב לו החזון‬                                     ‫ג' סימן י"ד)‪.‬‬
‫איש שמותר לעשות כך ואין בזה כל חשש איסור‪,‬‬
‫וזאת מחמת שהוא אינו מקבל את תוצאות הגורל‬        ‫אך דבריהם תמוהים שהרי מנהג ישראל הוא‬
                                                ‫לערוך גם גורלות על העתיד‪ ,‬וכפי שהארכנו בזה‬
                                   ‫אלא כעצה‪.‬‬    ‫בעלה ב'‪ ,‬שהמהריק"ש התיר לערוך גורל לחקר‬
                                                ‫העתידות באמצעות פתיחת ספר‪ ,‬וכתב שכן נהגו‬
‫וביאור דברי החזון איש הם‪ ,‬שמכיון שעורך‬          ‫בישראל‪ ,‬והוא הביא מקור לנוהג זה מיאשיהו‬
‫הגורל לא היה מסתמך בהחלט על הגורל אלא‬           ‫שחשש לעתידות‪ ,‬וגם מפורש בגמרא (חולין דף‬
‫רואה את תוצאות ההגרלה רק כעצה לכן אין בזה‬       ‫צ"ה עמוד ב') ששמואל היה נוהג לעשות כן‪ ,‬ובספר‬
‫משום איסור נחש‪ ,‬וכמו שכתבו התוספות בחולין‬       ‫שבט מוסר כתב שרבותיו היו עושים כן‪ ,‬וגם החיד"א‬
‫(דף צ"ה עמוד ב' ד"ה כאליעזר‪ ,‬ושם בד"ה כיהונתן)‬  ‫כתב שהוא ראה לזקני הדור שעשו גורלות כאלו‬
‫שאליעזר עבד אברהם ויהונתן בן שאול לא עברו על‬    ‫בעת צרה‪ ,‬וכן הבאנו באריכות (בעלה ג') שקבלה‬
   127   128   129   130   131   132   133   134   135   136   137