Page 131 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 131
מתנת הגורל משה קלא
שהביאו מדברי הספרי [ואינו נמצא בספרי שלפנינו] מהמלך יאשיהו שחשש לעתידות מחמת שספר
"מנין שאין שואלים בגורלות שנאמר תמים תהיה", התורה נפתח בחומש דברים (כ"ח ל"ו) בפסוק
מעתה הדבר תמוה מאד היאך מתיישב יחדיו פסק "יולך ה' אתך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי
השולחן ערוך האוסר לערוך גורלות עם הנהוג והנפוץ אשר לא ידעת אתה ואבתיך" ,וגם מפורש בגמרא
(חולין דף צ"ה עמוד ב') ששמואל היה נוהג לעשות
בישראל להתיר לערוך גורלות. כן ,ובספר שבט מוסר כתב שרבותיו היו עושים כן,
וגם החיד"א כתב שהוא ראה לזקני הדור שעשו
גורל – חכמי המזל גורלות כאלו בעת צרה ,והרי גורלות על חקר העתיד
בודאי אינם על צד המקרה אלא עורך הגורל מקווה
ואמנם יש אפשרות לפרש שהתוספות בשבת לקבל שדר שמימי באמצעות הגורל ,וכפי שהארכנו
(דף קנ"ו עמוד ב' ד"ה כלדאי) שכתבו שאסור
לשאול בגורלות ,אין כוונתם לגורלות הנעשים בכל זה בעלה ב' ועלה ג'.
בקלפי או באמצעות פתיחת ספר וכל והדומה
להם ,ובאלו באמת אין כל איסור ,אלא הכוונה היא גורלות על העבר
לנשאלים אצל אנשים חכמים המבינים במזלות,
ולשון גורל היינו מזל ,ועל זה כתבו התוספות שכמו ומלבד זאת גם הגורלות שהוזכרו בתנ"ך יש
שאסור להישאל אצל החוזים בכוכבים כך גם בהם כאלו שבהכרח נעשו מתוך מטרה לקבל שדר
אסור להישאל אצל המבינים במזלות ,וכן משמע שמימי ,כגון הגורל שעשה שאול שבו נלכד יהונתן,
מלשון התוספות שכתבו "וגורל וחוזה בכוכבים (שמואל א' ,י"ד מ'-מ"ב) ,וכן הגורל שעשה יהושע
חדא מילתא היא" ,הרי שהתוספות השוו בין שבו נלכד עכן( ,יהושע ז' י"א)[ ,וכמו שהובא
החוזים בכוכבים לגורלות ,וכך גם אפשר לפרש את באורך לעיל עלה א'] ,והרי רק באמצעים מיסטיים
פסק השולחן ערוך האוסר להישאל אצל החוזים ניתן לחקור את העבר באמצעות הגורל ,כך שצריך
בכוכבים ובגורלות ,ולפי זה לא היה כל מקור לאסור להבין מדוע בכל אלו הגורלות אין בהם איסור
להישאל בגורל מחמת איסור נחש. נחש.
אך מדברי רבותינו האחרונים נראה שהם פירשו הלכה פסוקה
את דברי התוספות ופסק השולחן ערוך לענין גורל
הנעשה בקלפי וכדומה[ ,עיין ערוך לנר סנהדרין דף וביותר דבר פלא הוא שבשולחן ערוך (יורה דעה
ס"ו עמוד א' ,ובשו"ת האלף לך שלמה להגאון רבי סימן קע"ט סעיף א') נפסק במפורש "אין שואלים
שלמה קלוגר זצ"ל (חלק אורח חיים סימן ס"ב) ,ובס' בחוזים בכוכבים ולא בגורלות" ,והוסיף על זה הרמ"א
טהרת המים (מערכה ג' אות ט"ז) בשם ספר המצרף "משום שנאמר תמים תהיה עם ה' אלקיך" ,הרי לנו
(סי' ס"ט) ,ובשדי חמד פאת השדה (מערכה ג' כלל שמפורש בשולחן ערוך שיש בגורלות משום איסור
י"ד) ,ועוד] ,ואם כן יש לתמוה כיצד ליישב את דברי
התוספות ופסק השולחן ערוך עם הנהוג והנפוץ נחש.
בישראל לערוך גורלות. והמקור לדברי השולחן ערוך הוא מדברי
התוספות בשבת (דף קנ"ו עמוד ב' ד"ה כלדאי)
