Page 63 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 63
מתנת בהינג משה סג
חל גם בדבר גזול ורק שיש איסור לברך כי זה מנאץ [ראה בקטע הבא] .ואם כן גם לגבי ריבית צריך לומר
ולא מברך ,ואיך אפשר ללמוד אם כן מחלה שלא כהחוות דעת הפוסק כהרא"ש וכפי פסק המחבר
שרק בריבית דרבנן מותר ללוות מממון של עניים
יוצאים במצה גזולה?
אבל לא ריבית דאורייתא.
ועל זה עונה הנתיבות המשפט בספרו "מקור
חיים" באורח חיים שם ,שמחלה לומדים שכדי האם יש חיוב חלה בעיסה השייכת
שהעיסה תתחייב בחלה צריך שיהא בעלים לעיסה, לעמותה של צדקה
וכל שיש בעלים לעיסה היא חייבת בחלה ,ורק מצה
מכיון שהיא חיוב על הגברא ממילא כל שהוא אינו בשולחן ערוך אורח חיים סימן תנ"ד סעיף
הבעלים לא יוצא ידי חובתו ,ובגמרא בבא קמא לגבי ד' מובא שאין אדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה,
חלה באמת יש בעלים לעיסה ,כי הנגזל הרי הוא והלכה זו נלמדת מדברי הרא"ש שכיון שהוקשה
הבעלים של העיסה כיון ששינוי לא קונה לאותו מצה לחלה שכתוב בה "עריסותיכם" ,לכן כמו
שבחלה צריך שיהיה בעלים בשביל חיוב חלה וכמו
מאן דאמר וממילא העיסה חייבת בחלה. שנלמד ממעשר שני ,כך גם לגבי מצה צריך שלא
ומעתה יש לנו לדון האם עמותה של צדקה תהיה גזולה.
שאופה מצות הם הבעלים של העיסה ,והאם בכזה
והקשה השאגת אריה סימן צ"ג הרי לגבי חלה
מקרה יש חיוב של חלה על העיסה. עצמה שממנה למדים את הדין הזה ,נאמר בגמרא
בבא קמא ריש פרק הגוזל (דף צ"ד עמוד א') לגבי
ושאלה זו ,כבר שאל ידידי הרה"ג ר' משה פריד ההלכה ששינוי לא קונה ,הרי שגזל סאה חטין טחנה
שליט"א להגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א ולהגאון לשה אפאה והרים ממנה חלה כיצד מברך אין זה
רבי ניסים קרליץ שליט"א ולהגר"מ גרוס שליט"א, מברך אלא מנאץ ,ומשמע מזה שחלות דין חלה
וכל אחד על פי סגנונו אמר שבודאות עמותה של
צדקה מיקרי בעלים לגבי חיוב חלה.
עלה ג'
פרטי דיני גניבה וגזילה בממון של צדקה
ומעתה יש לנו לדון בשאר פרטי דיני גזילה ,מה דינם בממון של צדקה.
ונפרט הדינים:
א .פסול עדות.
ב .חיוב כפל.
ג .להמכר בגניבתו.
ד .בא במחתרת.