Page 63 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת בהינג משה סג‬

‫חל גם בדבר גזול ורק שיש איסור לברך כי זה מנאץ‬ ‫[ראה בקטע הבא]‪ .‬ואם כן גם לגבי ריבית צריך לומר‬
‫ולא מברך‪ ,‬ואיך אפשר ללמוד אם כן מחלה שלא‬ ‫כהחוות דעת הפוסק כהרא"ש וכפי פסק המחבר‬
‫שרק בריבית דרבנן מותר ללוות מממון של עניים‬
‫יוצאים במצה גזולה?‬
‫אבל לא ריבית דאורייתא‪.‬‬
‫ועל זה עונה הנתיבות המשפט בספרו "מקור‬
‫חיים" באורח חיים שם‪ ,‬שמחלה לומדים שכדי‬ ‫האם יש חיוב חלה בעיסה השייכת‬
‫שהעיסה תתחייב בחלה צריך שיהא בעלים לעיסה‪,‬‬ ‫לעמותה של צדקה‬
‫וכל שיש בעלים לעיסה היא חייבת בחלה‪ ,‬ורק מצה‬
‫מכיון שהיא חיוב על הגברא ממילא כל שהוא אינו‬ ‫בשולחן ערוך אורח חיים סימן תנ"ד סעיף‬
‫הבעלים לא יוצא ידי חובתו‪ ,‬ובגמרא בבא קמא לגבי‬ ‫ד' מובא שאין אדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה‪,‬‬
‫חלה באמת יש בעלים לעיסה‪ ,‬כי הנגזל הרי הוא‬ ‫והלכה זו נלמדת מדברי הרא"ש שכיון שהוקשה‬
‫הבעלים של העיסה כיון ששינוי לא קונה לאותו‬ ‫מצה לחלה שכתוב בה "עריסותיכם"‪ ,‬לכן כמו‬
‫שבחלה צריך שיהיה בעלים בשביל חיוב חלה וכמו‬
‫מאן דאמר וממילא העיסה חייבת בחלה‪.‬‬ ‫שנלמד ממעשר שני‪ ,‬כך גם לגבי מצה צריך שלא‬

‫ומעתה יש לנו לדון האם עמותה של צדקה‬ ‫תהיה גזולה‪.‬‬
‫שאופה מצות הם הבעלים של העיסה‪ ,‬והאם בכזה‬
‫והקשה השאגת אריה סימן צ"ג הרי לגבי חלה‬
‫מקרה יש חיוב של חלה על העיסה‪.‬‬ ‫עצמה שממנה למדים את הדין הזה‪ ,‬נאמר בגמרא‬
‫בבא קמא ריש פרק הגוזל (דף צ"ד עמוד א') לגבי‬
‫ושאלה זו‪ ,‬כבר שאל ידידי הרה"ג ר' משה פריד‬ ‫ההלכה ששינוי לא קונה‪ ,‬הרי שגזל סאה חטין טחנה‬
‫שליט"א להגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א ולהגאון‬ ‫לשה אפאה והרים ממנה חלה כיצד מברך אין זה‬
‫רבי ניסים קרליץ שליט"א ולהגר"מ גרוס שליט"א‪,‬‬ ‫מברך אלא מנאץ‪ ,‬ומשמע מזה שחלות דין חלה‬
‫וכל אחד על פי סגנונו אמר שבודאות עמותה של‬

‫צדקה מיקרי בעלים לגבי חיוב חלה‪.‬‬

‫עלה ג'‬
‫פרטי דיני גניבה וגזילה בממון של צדקה‬

‫ומעתה יש לנו לדון בשאר פרטי דיני גזילה‪ ,‬מה דינם בממון של צדקה‪.‬‬
‫ונפרט הדינים‪:‬‬

‫א‪ .‬פסול עדות‪.‬‬
‫ב‪ .‬חיוב כפל‪.‬‬

‫ג ‪ .‬להמכר בגניבתו‪.‬‬
‫ד‪ .‬בא במחתרת‪.‬‬