Page 62 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ד ףנע ‪' -‬ט גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫סב‬

‫שלוחו‪ ,‬משום שעל‪-‬כל‪-‬פנים מצד הלוה היה קציצה‬ ‫קידושין דף נ"ח עמוד ב'‪ ,‬וביותר תמוהים דברי‬
‫וזה ריבית אף‪-‬על‪-‬פי שאין קציצה מצד המלוה‪,‬‬ ‫המשנה למלך שכותב שבגוזל מאדם מיוחד הוי‬
‫ומביא לזה כמה ראיות שאיסור ריבית קצוצה נאסר‬ ‫כממון שיש לו תובעים אף בממון שאין לו תובעים‪,‬‬
‫וקשה מהגמרא בקידושין הנ"ל שגם בכהאי גוונא‬
‫גם אם זה מצד הלוה בלבד ולא מבעל הממון‪.‬‬
‫נחשב ממון שאין לו תובעים ופטור‪.‬‬
‫נמצא מסקנת הדברים‪ :‬שממון של צדקה שבא‬
‫ליד גבאי הצדקה הרי זה נחשב ממש כממון של‬ ‫ולכן מגיע החוות דעת למסקנא שאינו דומה‬
‫עניים ואף‪-‬על‪-‬פי שאין לו בעלים מסויימים מכל‬ ‫ממון של צדקה למתנות כהונה ולקט שכחה ופאה‪,‬‬
‫מקום דינו כממון פרטי לכל דבר דהיינו שיש בזה‬ ‫דבמתנות כהונה ועניים עדיין לא זכו בהם הכהנים‬
‫איסור גזל וגם איסור ריבית‪ ,‬מלבד חיוב שמירה‬ ‫והעניים ולא נעשה ממון שלהם ולכן אין לממון זה‬
‫בעלים רק שיש מצוה להפריש מתנות אלו‪ ,‬ולכך‬
‫שנתמעט מזה‪.‬‬ ‫המזיקם או האוכלם פטור כי אין לזה בעלים‪ .‬וגם‬
‫אינו דומה למלוה הכתובה בתורה [כל חיובי ממון‬
‫ובדברי בזה עם הגאון רבי חיים גדליה‬ ‫שהתורה חייבה] כיון שהתורה לא הטילה שעבוד‬
‫צימבליסט שליט"א אמר לי שודאי עמותה של‬ ‫הגוף כלל על הבעלים‪ .‬אבל לאחר שהגיע ליד הגזבר‬
‫צדקה נחשב לבעלות‪ ,‬וזה אף עדיף מחברה בע"מ‬ ‫שידו כיד עניים כמבואר בבבא מציעא דף י"א עמוד‬
‫[בערבון מוגבל] שאף שלפי דיני עכו"ם החברה‬ ‫ב' "עישור זה שאני עתיד להפריש נתון ליהושע‬
‫עצמה נחשבת כהבעלים של עצמה ואי אפשר‬ ‫[רבי יהושע בן חנניה שהיה גבאי צדקה] ומקומו‬
‫לגבות מאותם האנשים שהשקיעו בחברה והפעילו‬ ‫מושכר לו" [וכמו שראינו לעיל עלה א' במעשה עם‬
‫אותה ואת החובות של החברה‪ ,‬אולם לפי דין תורה‬ ‫רב יוסף]‪ ,‬בשעה זו נעשה הממון של העניים ממש‬
‫נראה שזו בעלות של ממש‪ ,‬ואף שיש תנאי שלא‬ ‫והוי כממון שיש לו בעלים אף שאינו מבורר למי מהם‬
‫יהיה פרעון אלא מנכסי החברה ואם לא יהיה כסף‬ ‫הם שייכים‪ ,‬ואף שנתמעטו מחיובי שמירה לגזבר‬
‫בנכסי החברה הבעלים פטורים‪ ,‬אבל אי אפשר‬
‫לומר שאדם ירויח מהחברה והוא לא יקרא בעליו‪,‬‬ ‫אבל מגזל ומזיק לא נתמעט והרי זה כממון גמור‪.‬‬
‫כן שמע מהגאון רבי יחיאל וילנסקי זצ"ל אב"ד בתל‬
‫אביב‪[ .‬כלומר שכיון שהתנאי של בע"מ הוא רק על‬ ‫ומוסיף החוות דעת דנראה שהוא הדין בתרומה‬
‫גדרי הבעלות ואין לו כל השלכות מעשיות אחרות‬ ‫אם אחד זיכה לכהן על ידי אדם אחר‪ ,‬הגוזל ממון‬
‫לצמצם את הבעלות בפועל‪ ,‬הרי שממילא הוא‬ ‫זה הרי זה גזל גמור‪ .‬ומה שמבואר בנמוקי יוסף לגבי‬
‫נחשב לבעלים ולא שייך התנאה על מציאות קיימת‬ ‫ארנקי של פדיון שבויים דאפילו בהיזק פטור שם‬
‫כמו שלא שייך להתנות על עשיית בור מאחר שזו‬ ‫לא נהיה גזבר רק מסרו לו לשמור ואם כן העניים‬

‫מציאות קיימת]‪.‬‬ ‫עדיין לא זכו בממון ולכן פטור‪.‬‬

‫וזה אמור אף על חברה בע"מ‪ ,‬ואילו עמותה‬ ‫ולפי זה מכריע החוות דעת דכמו שלענין גזל‬
‫של צדקה הרבה יותר מסתבר שזה בבעלות העניים‬ ‫נחשב כבר כממון של עניים הוא הדין לענין ריבית‬
‫ממש וכמו שראינו שיש גזל עניים ויש ממון של‬ ‫קרינן ביה "את כספך" ו"אחיך" ואסור בריבית‬
‫שבט העניים‪ ,‬והיא בעלות גמורה גם לגבי חיוב חלה‬ ‫וכדעת הרא"ש‪ .‬ואין להקשות על הרא"ש דהרי אין‬
‫שצריך שיהיה בעלים בכדי שהעיסה תתחייב בחלה‬ ‫פה קציצה בשעת מתן מעות לא עם המלוה ולא עם‬