Page 67 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת בהינג משה סז‬

‫ברצונו שהיה בשעת הגזילה לגזול את החפץ וכיון‬ ‫מה שהיה נדמה שהוא בדיל‪ ,‬או שגנב נעשה גנב על‬
‫שאינו יכול להשיב את החפץ מפני שנשתנה נקנה‬ ‫כל התכולה של הגניבה כמו שהיא‪.‬‬
‫לו החפץ באותו הרצון ורק יש עליו חיוב דמים‪.‬‬
‫[וראה לעיל שריג ג' מה שביארנו מחלוקת הקצות‬ ‫ובקצות החושן שם סעיף קטן ד' דן בזה האם דין‬
‫הגזלן דומה לשומרין ופטור‪ ,‬או שדינו כדין המזיק‬
‫והנתיבות בזה]‪.‬‬ ‫דבר כזה שחייב‪ ,‬וכותב שלפי המבואר במהרש"ל‬
‫(ים של שלמה בבא קמא פרק הכונס סימן ל"ד)‬
‫עוד כותב שם הנתיבות שהסיבה שבסימן‬ ‫שהסיבה שבשומר פטור הוא משום פשיעת‬
‫רל"ב בבדיל ונמצא זהב זכה בזה השני זהו מפני‬ ‫המפקיד שלא הודיעו להזהר בשמירת הפקדון כיון‬
‫שאין הדבר עתיד להמצא והרי הוא כאבוד ממנו‪,‬‬ ‫שמדובר בזהב‪ ,‬אם כן בגנב וגזלן שלא שייך פשיעת‬
‫ובמציאה צריך שיגיע ליד המוצא ולכן השני שהוא‬ ‫הבעלים ודאי שחייבים‪ ,‬אלא שכתב שמכיון שגנב‬
‫המוצא קונה‪ ,‬אבל בגזלן שהוא תחת ידו נחשב‬ ‫וגזלן אינם מתחייבים רק במשיכה הראויה לקנין‬
‫כמו ששנינו במסכת בבא קמא דף ע"ט עמוד א'‬
‫כשלו‪.‬‬ ‫וכיון שידו לא קונה בכי האי גוונא שלא ידע שמדובר‬
‫בזהב ולא בכסף‪ ,‬אם כן גנב וגזלן גם כן בכי האי גוונא‬
‫ודבריו צריכים ביאור כי מה שבמציאה אינו‬ ‫לא קונה להם ידם להתחייב באונסין כיון שלא ידעו‬
‫זוכה במה שאינו יודע זהו משום שאינו זוכה בדבר‬
‫שלא מדעתו‪ ,‬ואם כן הוא הדין לגבי גניבה וגזילה‬ ‫מזה והם פטורים מהזהב‪.‬‬
‫צריך שיקנה בקנין המועיל ובכי האי גוונא אינו קונה‬
‫ובנתיבות המשפט שם סעיף קטן י' כתב‬
‫ואינו מתחייב‪.‬‬ ‫להוכיח שבגנב וגזלן התורה הקנתה לו בעל כרחו‬
‫וממילא הוא חייב על כל מה שכלול בגניבה‪ ,‬והראיה‬
‫נמצא שלשיטת הקצות אין הגנב והגזלן זוכים‬ ‫לזה ממה ששינוי קונה בעל כרחו‪ ,‬אך ראיה זו יש‬
‫בשווי המוטמן בחפץ ללא ידיעתם ואינם מתחייבים‬ ‫לדחות כפי המבואר כבר בספר משובב נתיבות‬
‫על שוויו האמיתי כאשר מחייבים אותם לשלם את‬ ‫לבעל הקצות החושן בסימן ל"ד שמה שמבואר‬
‫הגניבה שאז נודע שווייה האמיתי‪ ,‬ואילו לשיטת‬ ‫בגמרא בתמורה שאין להביא ראיה מגזלן שקונה‬
‫הנתיבות הם זוכים‪ .‬אולם במקרה שלנו יתכן שזה‬ ‫בשינוי דאי עביד נגד רצון התורה מהני‪ ,‬מפני ששם‬
‫שונה‪ ,‬כאן הרי כבר נודע ללפיד הגנב על שווייה‬ ‫התורה אומרת בפירוש שמקנה כמו שכתוב והשיב‬
‫האמיתי של הנטלה בהיותה אצלו‪ ,‬והנידון הוא רק‬ ‫את הגזילה אשר גזל שאם זה כעין שגזל יחזיר‬
‫על מה שאח"כ היא אבדה לו‪ ,‬האם מתחייב כפי‬ ‫ואם לאו דמים בעי שלומי אבל גוף הגניבה קונה‬
‫השווי האמיתי הידוע לו או רק לפי השווי שהיה‬ ‫בשינוי‪ ,‬אבל אין משם ראיה שהוא קונה על ידי‬
‫שינוי בעל כרחו‪ ,‬משום שמה שהוא קונה בשינוי‬
‫ידוע לבעלים בזמן הגניבה‪.‬‬ ‫הוא מפני שמיד בשעת הגזילה יש לו קניני גזילה‬
‫בחפץ שהוא רצה לגנוב ורק חובת ההשבה מעכבת‬
‫אלא שיש לעיין אם מועילה ידיעתו זאת כדי‬ ‫אותו מלקנותו‪ ,‬וברגע שסרה ממנו חובת ההשבה‬
‫שיקנה מחדש את הנטלה כפי שווייה‪ ,‬או שכל קנין‬ ‫הוא קונה לא על ידי השינוי ובעל כרחו אלא‬
‫הגזילה נעשה אך ורק בשעת הגזילה עצמה‪ ,‬ואילו‬
‫על מה שאח"כ אי אפשר להתחייב‪ ,‬ורק יש לנו לדון‬
‫אם זה נחשב כאילו החפץ הושבח‪ ,‬שאז יתכן לחייבו‬

‫על כך‪ ,‬וכמו שנראה באות ב'‪.‬‬