Page 71 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 71
מתנת בהינג משה עא
לפי זה במקרה שהשליח שוגג ואינו מודע כותב גם טענה נוספת שגם בשוגג אין שליחות
לאיסור לא שייך טעם זה וממילא השליחות קיימת לדבר עבירה ,שהרי לו היה יודע השליח שזה מעשה
איסור לא היה רוצה בשליחותו ונמצא שזו שליחות
והמשלח חייב. בטעות .ושיטת התוס' יש לומר אדרבה שבודאי היה
רוצה השליח שהשליחות תתקיים שהרי אם נאמר
ב .אולם הגאון רבי עקיבא איגר בחידושיו שהשליחות תבוטל ונמצא שאין שליחות הרי הוא
שם וכן הפני יהושע במסכת קידושין שם נוקטים עצמו יעבור את העבירה בשוגג וזה בודאי לא ניחא
בביאור הדבר שזה דין בהלכות שליחות שלא לו ,כך ביארו הדבר אברהם (ח"א סי' כ' אות י"ג)
נאמרה פרשת שליחות בנוגע לשליחות של דבר והקהילות יעקב (קידושין סימן ל"ט בסופו) ,וסברא
עבירה .ולפי זה יתכן שגם בשוגג אין שליחות כיון זו מתאימה עם דברי הנודע ביהודה (קמא אבן העזר
שהרי זה עבירה ולדבר עבירה לא נתחדשה פרשת סימן ע"ה ד"ה אבל) שכותב שבמקרה שעל ידי
ביטול השליחות תבוטל גם העבירה גם התוספות
שליחות. מודים שאין שליחות לדבר עבירה בשוגג ,ומשמע
מדבריו שסברת התוספות שסוברים שבשליח
ג .הגמרא בקידושין דף מ"ב עמוד ב' שואלת שוגג יש שליחות היינו משום שמדובר באופן שבכל
לגבי אדם ששלח את חבירו למעול בהקדש שהדין מקרה תהיה עבירה ולכן הוא מעוניין שהשליחות
הוא שהמשלח חייב והרי אין שליח לדבר עבירה,
והתוספות שם ד"ה אמאי כתבו שמדובר שהשליח תתקיים.
היה מזיד והמשלח שוגג ולכן הגמרא שואלת
שהמשלח יפטר משום שאין שליח לדבר עבירה, ג .ההסבר בטענת "דברי הרב ודברי
והרי במקרה כזה סברת הסמ"ע לא שייכת כי הרי התלמיד דברי מי שומעים" והנפקא מינה
לא יכול המשלח לטעון שהיה סבור שלא ישמע
לו כיון שהוא עצמו היה שוגג ,וגם לא שייכת כאן ביניהם
סברת הגרע"א והפני יהושע שלא נתחדשה פרשת
שליחות בעבירה שהרי לדבריהם בכל דבר עבירה בעיקר הטעם של "דברי הרב ודברי התלמיד
לא התחדש ענין שליחות ולא רק במקרה כזה דברי מי שומעים" נאמרו בזה שלושה פירושים,
שהמשלח היה שוגג ,ועיין שם בפני יהושע ובספר
המקנה (קידושין דף מ"ג עמוד א' ד"ה מכלל) שמהם יוצא נפקא מינה להלכה.
שהקשו כן. א .הסמ"ע בשולחן ערוך חושן משפט סימן
קפ"ב סעיף-קטן ב' כותב ביאור הטעם הזה
לכן מבארים רבותינו מו"ר הגאון רבי שמואל שהטענה היא מצד המשלח ,שמכיון שיודע השליח
רוזובסקי זצ"ל (שיעורי רבי שמואל גיטין אות רכ"ב) שעליו להמנע מקיום השליחות בעקבות דברי הרב
והקהילות יעקב (קידושין סימן ל"ט) וכבר כתב כן הסותרים לדברי התלמיד ,משום כך טוען המשלח
בשער המלך סוף הלכות מעילה ,בדעת התוספות שלא היתה כאן שליחות באמת ואין לחייבו מחמת
שזה סברא מצד השליח שלא יכול לעשות מעשה קיום השליחות על ידי השליח ,וכן מבואר גם
אסור עבור המשלח כשזה היפך רצון התורה דדברי בתוספות הרא"ש ותוספות שאנ"ץ במסכת בבא
הרב קודמין וממילא זה נחשב רק למעשה של
עצמו ,ודייק כן שער המלך מלשון רש"י בקידושין מציעא דף י' עמוד ב'.
