Page 68 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 68
משה 'ד ףנע ' -י גשרי מתנת סח
ולכן הוא טוען "ממוני גבך" ,אבל מה שנתן להברקה שבח דממילא או שבח בידים
אין זה תוספת בגוף החפץ רק שעל ידי זה נתגלה
ערך החפץ ,ואם כן לכאורה אפשר לדמותו ליוקרא ב .ידוע שכאשר דנים על שבח שהושבח הדבר
הגנוב אצל הגנב חלוק שבח דממילא כגון שבח של
ששייך לבעלים. יוקרא [-שבינתיים התייקר מחירו של הדבר הגנוב]
משבח בידים כגון שבח של פיטום [-שהגנב השביח
תשובת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל מיום ב' שבט את החפץ על ידי השקעה בגופו של דבר] ,ששבח
תשע"ב :זה דמי ליוקרא ע"כ. דממילא שייך לבעלים ,אבל שבח שהשביח הגנב
בידים זה של הגנב וכמו שמבואר בגמרא בבא קמא
עלה בידינו :ששבח זה נחשב כאילו הושבח דף ס"ה עמוד א' שאומר הגנב אנא מפטימנא ואת
החפץ הגזול מאליו ושבח זה הושבח לבעליו הנגנב, שקלת ,דהיינו שאי אפשר לחייבו בחיוב תשלומין
אם כן חובת ההשבה של החפץ היא על כל שווייה
האמיתי ,ואף על פי שבשעת קנין הגניבה לא היה על שבח שהוא משביח.
ידוע לגנב על שווייה האמיתי וכפי שהתגלה לאחר
מכן ,מכל מקום שבח זה נחשב כאילו טמון בגופו ופה יש לדון היאך להסתכל על שבח זה ,האם
של חפץ היות ואין זה דבר חיצוני שנתווסף בו, כיון שכל זה נתגלה על ידי הגנב הוי כשבח שהשביחו
וממילא כאשר החפץ אבד ממנו מחוייב לפיד לשלם שאי אפשר לחייבו ,או שכל הסיבה ששבח
שהשביח הגנב הוא מחמת החומר שהשקיע בו
את כל שווייה של הנטלה העתיקה.