Page 68 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 68

‫משה‬  ‫'ד ףנע ‪' -‬י גשרי‬                          ‫מתנת‬  ‫סח‬

‫ולכן הוא טוען "ממוני גבך"‪ ,‬אבל מה שנתן להברקה‬       ‫שבח דממילא או שבח בידים‬
‫אין זה תוספת בגוף החפץ רק שעל ידי זה נתגלה‬
‫ערך החפץ‪ ,‬ואם כן לכאורה אפשר לדמותו ליוקרא‬     ‫ב‪ .‬ידוע שכאשר דנים על שבח שהושבח הדבר‬
                                               ‫הגנוב אצל הגנב חלוק שבח דממילא כגון שבח של‬
                               ‫ששייך לבעלים‪.‬‬   ‫יוקרא [‪-‬שבינתיים התייקר מחירו של הדבר הגנוב]‬
                                               ‫משבח בידים כגון שבח של פיטום [‪-‬שהגנב השביח‬
‫תשובת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל מיום ב' שבט‬       ‫את החפץ על ידי השקעה בגופו של דבר]‪ ,‬ששבח‬
                   ‫תשע"ב‪ :‬זה דמי ליוקרא ע"כ‪.‬‬   ‫דממילא שייך לבעלים‪ ,‬אבל שבח שהשביח הגנב‬
                                               ‫בידים זה של הגנב וכמו שמבואר בגמרא בבא קמא‬
‫עלה בידינו‪ :‬ששבח זה נחשב כאילו הושבח‬           ‫דף ס"ה עמוד א' שאומר הגנב אנא מפטימנא ואת‬
‫החפץ הגזול מאליו ושבח זה הושבח לבעליו הנגנב‪,‬‬   ‫שקלת‪ ,‬דהיינו שאי אפשר לחייבו בחיוב תשלומין‬
‫אם כן חובת ההשבה של החפץ היא על כל שווייה‬
‫האמיתי‪ ,‬ואף על פי שבשעת קנין הגניבה לא היה‬                             ‫על שבח שהוא משביח‪.‬‬
‫ידוע לגנב על שווייה האמיתי וכפי שהתגלה לאחר‬
‫מכן‪ ,‬מכל מקום שבח זה נחשב כאילו טמון בגופו‬     ‫ופה יש לדון היאך להסתכל על שבח זה‪ ,‬האם‬
‫של חפץ היות ואין זה דבר חיצוני שנתווסף בו‪,‬‬     ‫כיון שכל זה נתגלה על ידי הגנב הוי כשבח שהשביחו‬
‫וממילא כאשר החפץ אבד ממנו מחוייב לפיד לשלם‬     ‫שאי אפשר לחייבו‪ ,‬או שכל הסיבה ששבח‬
                                               ‫שהשביח הגנב הוא מחמת החומר שהשקיע בו‬
              ‫את כל שווייה של הנטלה העתיקה‪.‬‬
   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73