Page 66 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ד ףנע ‪' -‬י גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫סו‬

‫שריג י'‬

‫הגנב שמצא‪. . .‬‬

‫לפיד גנב נטלה הנראית כגרוטאה ונתן אותה‬
‫להברקה ונתברר שהיא מהמאה הקודמת ושוייה הון‬
‫רב‪ ,‬לאחר מכן הנטלה אבדה לו‪ ,‬והשאלה היא‪ :‬האם‬
‫חובת ההשבה שלו היא כפי מה שחשב בעל הנטלה‬
‫שאינה שוה הרבה‪ ,‬או שעליו להשיב לפי מה שנתברר‬

‫לאחר מכן ערכה האמיתי‪.‬‬

‫ויש בזה כמה נידונים‪:‬‬

‫ליה נטירותא דכספא קבילי עלי נטירותא דדהבא‬ ‫זהב ונמצא כסף בפקדון וגניבה‬
‫לא קבילי עלי‪ ,‬א''ל רב מרדכי לרב אשי אתון‬
‫בדרבא מתניתו לה אנן ממתניתא פשיטא לן חטין‬ ‫א‪ .‬האם יש להשוות את הדין הזה למה שנאמר‬
‫וחיפן בשעורין שעורין וחיפן בחטין אינו משלם‬ ‫ב"מרדכי" והובא בשולחן ערוך חושן משפט סימן‬
‫אלא דמי שעורין בלבד אלמא אמר ליה נטירותא‬ ‫רל"ב לגבי אדם מישראל שקנה מגוי בדיל לחפות‬
‫דשערי קבילי עלי הכא נמי אמרה ליה נטירותא‬ ‫את גגו ומכרו לישראל חברו ומצאו שהוא רק‬
‫דדהבא לא קבילי עלי‪ .‬מבואר בגמרא שלגבי חיוב‬ ‫מצופה בבדיל ואילו תוכנו כסף‪ ,‬ושם נפסק שהקונה‬
‫שמירה אדם לא מתחייב רק כפי מה שקיבל עליו‪,‬‬ ‫האחרון זכה בכסף מכיון שהקונה הראשון לא היה‬
‫ולכן אם אמר לשומר שיש כאן כסף אינו חייב זהב‪,‬‬ ‫מודע לכך ולא נתכוין לקנותו‪[ .‬וראה בחלק ראשון‬
‫וכן אם קיבל על עצמו שמירת שעורים אינו חייב‬
‫בשווי של חיטים היקרות יותר‪ .‬וכן נפסק להלכה‬ ‫ענף ג' שריג ז' עלה ב'‪ ,‬ושריג ט' עלה א']‪.‬‬

‫בשולחן ערוך סימן רצ"א סעיף ד'‪.‬‬ ‫ודוגמא לדבר מה שמבואר בגמרא בבא קמא‬
‫פרק הכונס דף ס"ב עמוד א'‪ :‬אמר רבא הנותן דינר‬
‫ומעתה יש לעיין אם דין זה נאמר גם לגבי גנב‬ ‫זהב לאשה ואמר לה הזהרי בו של כסף הוא‪ ,‬הזיקתו‬
‫שאם לא נתכוין לגנוב כסף איננו גנב על כסף רק על‬ ‫משלמת דינר זהב משום דאמר לה מאי הוה ליך‬
‫גביה דאזקתיה‪ ,‬פשעה בו משלמת של כסף דאמרה‬