Page 70 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 70
משה 'ד ףנע -א"י גירש מתנת ע
על כך לפנינו!
בגדרי שליחות לדבר עבירה
ל"דברי הרב" האוסרים עליו לעשות שליחותו, כשאדם שולח את חבירו שיעשה עבורו עבירה,
במקרה כזה שליחותו קיימת מאחר שלא שייכת כגון שיגנוב לו איזה חפץ וכדומה ,אומרת הגמרא
אז הטענה "דברי מי שומעים" ,כן כתבו התוספות שבמקרה כזה אין שליחות והמעשה לא מתייחס
במסכת בבא קמא דף ע"ט עמוד א' ד"ה נתנו ובכמה למשלח .ובמסכת קידושין דף מ"ב עמוד ב' ועוד
מקומות מבארת הגמרא שהסברא היא משום
מקומות. "דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעים"
כלומר כשהתורה הקדושה אומרת לך אל תעשה
לעומת זאת התוספות שאנ"ץ במסכת בבא דבר מסויים ומגיע אדם ואומר לך שכן תעשה אין
מציעא דף י' עמוד ב' (שגם שם כתבו התוספות
כדבריהם) נחלק על התוספות וכותב שלמסקנת כאן מקום להסתפק למי עליו לציית.
הגמרא במסכת קידושין למדים דין זה שאין שליח
לדבר עבירה מדרשות הפסוקים ,וממילא אין הדין א .האם הטענה "דברי הרב ודברי
הזה תלוי ועומד בטעם של "דברי מי שומעים" ובכל התלמיד דברי מי שומעים" משנה את
מקרה אין שליח לדבר עבירה ,וכן כתבו הריטב"א
בקידושין בסוגיא שם ,והנימוקי יוסף בבבא קמא גדרי ההלכה?
שם (דף כ"ט עמוד א' בדפי הרי"ף). לטעם זה המבואר בגמרא יש השלכות
הלכתיות רבות ,אך לפני שנראה כמה נפקא-מינה
להלכה -הרמ"א בחושן משפט סוף סימן שמ"ח נקדים שיש מחלוקת בראשונים אם טעם זה הוא
הביא את שיטות הסוברים כהתוספות שבמקרה רק טעם ככל טעמי התורה [טעם מלשון "טעימה"
שהשליח אינו בכלל האיסור אותו נשלח לעשות כלומר תרגיש את הדבר ,אבל זה לא הדבר בעצמו]
הרי שאף שלמשלח הדבר אסור השליחות קיימת, שאין לו השלכות מעשיות ,או שזה גם גדר הדין
אולם הש"ך שם סעיף-קטן ו' האריך מאוד בענין ובמקרה שלא שייכת סברא זו הרי שחוזרים אנו
ומסקנתו היא כהראשונים הסוברים שבכל מקרה לכלל דברי התורה שנאמר בהם שליחות והמשלח
אין שליח לדבר עבירה ,וכן מאריך שם הקצות מתחייב .הרי"ף והרא"ש במסכת קידושין תחילת
פרק שני הביאו טעם זה להלכה ,וכן רש"י בכמה
החושן סעיף-קטן ד' להוכיח כהכרעת הש"ך. מקומות (כגון בקידושין שם דף מ"ג עמוד א' ד"ה
ולמ"ד) מביא טעם זה ,ומשמע מזה שגם להלכה
ב .האם השליח מעוניין בשליחות העבירה
כשהוא שוגג משתמשים עם סברא זו.
והנה הריטב"א הנ"ל שחולק על התוספות, והדברים מפורשים יותר בתוספות בכמה
מלבד מה שכתב שהדין לא תלוי בטעם של דברי מקומות בש"ס שדנו לפי זה חידוש להלכה,
מי שומעים ובכל מקרה אין שליח לדבר עבירה, שבמקרה שהשליח היה שוגג ולא היה מודע