Page 72 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ד ףנע ‪ -‬א"י גירש‬ ‫מתנת‬ ‫עב‬

‫עבירה הרי שגם במקרה כזה שהשליח רשע לא‬ ‫שם ד"ה אין שכתב שהרי הוא "כעושה מאליו"‬
‫נאמרה פרשת שליחות‪ ,‬וכמו שכתב הגרע"א שם‬ ‫כלומר שאינו יכול לייחס את מעשיו עבור המשלח‬
‫בעצמו שלדבריו שנקט כטעם השני אין שליחות גם‬ ‫כאשר הוא מנוע מלשלחו לעשות מעשה כזה‪ .‬ולכן‬
‫במקרה של שליח רשע‪ .‬ויש עוד כמה נפקא מינה‬ ‫כאשר המשלח שוגג על אף שהשליח עצמו יודע‬
‫לדינא בין הטעמים אלא שאין כאן המקום להרחיב‬ ‫שזו עבירה מכל מקום מכיון שכלפי המשלח אין‬
‫טענה על שליחות המעשה מאחר שלא ידע שזו‬
‫עוד בזה‪.‬‬ ‫עבירה לא שייכת סברא זו של דברי מי שומעים‬
‫וממילא השליחות קיימת במקרה כזה וכמו שכתבו‬
‫העולה להלכה‪:‬‬
‫התוספות‪.‬‬
‫מעתה כשנבוא לדון במקרה של נהג המונית‪,‬‬
‫הרי שאף אם ננקוט להלכה כדעת התוספות‬ ‫למדנו אם כן שלושה טעמים לטענה "דברי מי‬
‫הסוברים שיתכן שבאופנים מסויימים שבהם לא‬ ‫שומעים"; א‪ .‬שלכן המשלח לא התכוון ברצינות‪.‬‬
‫שייכת הטענה "דברי מי שומעין" יש שליחות לדבר‬ ‫ב‪ .‬משום כך אין את החידוש של פרשת שליחות‬
‫עבירה‪ ,‬מכל מקום במקרה שהשליח היה שוגג זה‬ ‫בדבר עבירה‪ .‬ג‪ .‬השליח לא מקבל עליו שליחות‬
‫תלוי בטעמים הנ"ל‪ ,‬שלפי טעם הראשון השליחות‬ ‫כאשר המשלח שולחו לעבירה‪ .‬והנפקא מינה‪:‬‬
‫קיימת מפני שהמשלח לא יכול להצטדק ולומר‬ ‫במקרה שהשליח שוגג ‪ -‬לטעם הראשון השליחות‬
‫שהיה סבור שהשליח לא ישמע בקולו מפני שהיה‬ ‫קיימת‪ ,‬לטעמים האחרים השליחות בטלה‪.‬‬
‫שוגג‪ ,‬אולם לשאר הטעמים השליחות בטלה‪ ,‬אם כן‬ ‫כשהמשלח שוגג והשליח מזיד ‪ -‬לטעמים הראשון‬
‫לפי דברי הנהג שלא ידע כלום מכל "העסקה" לפי‬ ‫והשני השליחות בטלה‪ ,‬ולטעם השלישי השליחות‬
‫הטעם הראשון הוא נחשב לשליח וממילא המשלח‬
‫קיימת‪.‬‬
‫נחשב לגנב‪.‬‬
‫ד‪ .‬נפקא מינה נוספת‪ ,‬במקרה שהמשלח 'ידע'‬
‫אלא שלפי זה נמצא שלשאר הטעמים ובודאי‬ ‫את מי לשלוח לשליחות לעבירה ובחר בשליח‬
‫לפי פסקם של הש"ך והקצות החושן נמצא שהנוכל‬ ‫רשע‪ ,‬כתב הרמ"א בשולחן ערוך חושן משפט סימן‬
‫בעל ה"עוקץ" אין לו דין גנב‪ ,‬ואילו שליחו נהג המונית‬ ‫שפ"ח סעיף ט"ו בשם התשב"ץ שבמקרה כזה יש‬
‫התמים הוא הגנב‪ ,‬הא כיצד? [אכן כבר היו דברים‬ ‫שליח לדבר עבירה‪ ,‬וכמו שביאר שם הגר"א דבודאי‬
‫מעולם ועל כל אדם לנהוג בחשדהו וכבדהו ולא‬ ‫ישמע לו‪ ,‬אולם הש"ך חולק על זה וסובר שגם ברשע‬
‫ליטול חבילות ללא מידע ברור מהיכן הם יוצאים‬ ‫אין שליחות לדבר עבירה‪ .‬לשיטת הריטב"א שבכל‬
‫ולאן מגמת פניהם ‪ -‬ראה סיפור החבילות של אסירי‬ ‫מקרה דין הוא שאין שליח לדבר עבירה בודאי צדקו‬
‫יפאן‪ ,..‬וראה בנספח איך נהגי מוניות היו שותפים‬ ‫דברי הש"ך‪ ,‬אולם גם לסברת התוספות שתלוי‬
‫בטענה של "דברי מי שומעים" זה תלוי בהסברים‬
‫לתרגיל גדול של עקיצה]‪.‬‬ ‫הנ"ל‪ ,‬כי אמנם לטעמים הראשון והשלישי כאן לא‬
‫שייכת הטענה הזו וממילא להתוספות צדקו דברי‬
‫כמובן שאין אנו דנים כאן בדיני שמים שבודאי‬ ‫התשב"ץ והרמ"א‪ ,‬אולם לטעם השני שזו סברא‬
‫המעשה חמור‪ ,‬רק הנידון כאן הוא במידת מחויבותו‬ ‫בהלכות שליחות שלא התחדשה שליחות לדבר‬
‫של המשלח והשליח בדיני גזילה‪ ,‬אבל נראה שיש‬
‫מקום לדון שגם מידת הדין אינה לוקה והנהג בכל‬