Page 73 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 73
מתנת בהינג משה עג
והמשלח פטור ,מה דינו של השליח? ובספר מנחת מקרה איננו נידון כגנב ,לא מיבעי להשיטות שגזלן
שלמה על מסכת בבא מציעא דף י' עמוד ב' כותב בשוגג אין לו דין גזלן [ראה לעיל שריג ה'] שבמקרה
שמסתבר שחייב ,היות שבכל אופן היתה לו כוונה דנן שוגג היה ואין דינו כגזלן ,אלא גם להסוברים
להוציאו מרשות הבעלים ,ואדם שמוציא ממון שגזלן בשוגג דינו כגזלן גם כן יש לדון ,וזה תלוי
חבירו נחשב גזלן על אף שלא מכניסו לרשותו
כמבואר בגמרא בבא קמא דף צ"ח עמוד ב' שהזורק בפרטי המקרה שאירע ומה חלקו של הנהג בזה:
מטבע של חבירו לים הוא גזלן אף שלא לקחו
לעצמו ,ועל כן השליח הזה לא עלתה בידו שליחותו א .אם על הנהג היה מוטל ליטול במו ידיו או
כדי לחייב את משלחו אולם הוא עצמו נעשה גזלן לקבל לידיו את חבילת התכשיטים ,אכן זה תלוי
על כך לכל הדינים. בנזכר לעיל.
אלא שזה נכון בשליח המודע למעשיו רק ב .אולם אם הנהג רק פתח את דלת המונית
שבמקום לחייב את המשלח הוא עצמו מתחייב, למנהלת והיא הניחה את התכשיטים ברכב ,במקרה
מה-שאין-כן כשהוא עצמו שוגג ולא היתה בכוונתו כזה יש לדון אם הרכב שהוא חצרו של הנהג 1זוכה
כלל להוציאו מרשות הבעלים ,כי אמנם יתכן עבורו את הגנבה ,משום שאף-על-פי שבגנבה ממש
שעצם הלקיחה ממנהלת הסניף נחשב כלקיחה גם חצר קונה עבורו את הגנבה ,כמו שדרשו בגמרא
מהבעלים ,אבל כאן הרי היה מדובר שהוא מעביר בבא קמא דף ס"ד עמוד ב' מריבוי הפסוקים,
מסניף אחד למשנהו והכל היה נחשב תחת אותם אולם בגזלן בשוגג יתכן שהחצר לא קונה עבורו גם
בעלים ,כך שבכל מקרה לא היה כאן כוונה להוציא
מרשות הבעלים ,ואם כן לא שייך כלל לחייבו כגזלן, להשיטות שדינו כגזלן ,וצריך עיון.
והדבר צריך הכרע. אולם נראה לדון מצד אחר שכאן כולם מודים
שאין גזלן בשוגג ,דהרי באמת יש לדון בכל עושה
שליח לגנוב שהדין הוא אין שליח לדבר עבירה
נספח
"נעצרו חברי חוליה שעקצו בעלי עסקים בסכומים
גבוהים .מדובר באדם שהשיג פרטים של עשרות
כרטיסי אשראי בערמה מבעלי עסק שונים ,וביצע
רכישות על חשבון כרטיסי האשראי הגנובים בעשרות
אלפי שקלים בסכום כולל של כמליון שקלים .לאחר
. 1בעיקר הדבר אם המונית אכן נחשבת חצרו של הנהג לקנות עבורו ,עיין בחלק א' מספרנו ענף ג' שריג "יא ,שמונית הינה
רכב ציבורי ,ואין זה פשוט שיקנה עבורו בקנין חצר על-כל-פנים בשעה שאוסף נוסעים.