Page 75 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 75
מתנת בהינג משה עה
מנחם :הסחורה שייכת לבעל החנות ,יש מי שמוכן לשלם עבור מה שיקחו מהחנות.
ברוך :החפץ עצמו יחשב אולי כאבידה ,ויש עליו חובה של השבה ,וממי הוא נאבד? מבעל
החנות ,ואולי מחברת האשראי.
שלב ג'
הנהג נכנס לחנות ,לקח את הסחורה הארוזה כשהוא מודע לכך שנעשה כאן תרגיל
"עוקץ".
אם כן הנהג הוא זה שביצע בפועל את מעשה הגניבה שהיא לקיחת החפץ בפועל,
ובלקיחה זו קנה נהג המונית את הסחורה בקניני גניבה ,וזה לא משנה אם הנגנב הוא בעל
החנות או חברת האשראי ,ואם דינו כגנב הוא מתחייב בתשלומי כפל ,ונפסל לעדות ,ואם אין
לו לשלם בזמן שבית המקדש היה קיים הוא היה נמכר בגניבתו.
שלב ד'
הסחורה נמכרה לצד שלישי תמורת תשלום שבא לידי היזם.
אם כן היזם גנב מהקונים ,שהרי אם יוודע למשטרה על התרגיל הסחורה תוחרם מהם,
ונמצא שהם שילמו על סחורה ששווייה הרבה פחות מהמחיר הרגיל ,והיזם שגבה מהם את
מלא המחיר הוא גנב פשוט .גם בנוגע לבעלי הסחורה הראשונים דינו כחולק עם הגנב ,אלא
שמצד דין החולק עם הגנב אינו נפסל לעדות כמבואר בשולחן ערוך חושן משפט סימן ל"ג
סעיף ד' ברמ"א.
גכג
מעמדם של הנהג והיזם להלכה:
גם העירוני משתתפי השיעור בבית הכנסת "סיני" על כך שאנו קוראים לנהג בשם "גנב"
ולא בשם "גזלן" ,הרי החילוק ביניהם הוא צורת הלקיחה שהגנב לוקח בסתר ואילו הגזלן
בגלוי ,וכאן מתאים יותר לקוראו בשם גזלן מאחר ולא בא בסתר.
ובדברי בזה עם הגאון רבי חיים גדליה צימבליסט שליט"א אמר לי שהיות ופה מדובר
שחברת האשראי אישרה את העיסקה ותשלם לבעל העסק את העיסקה ,אם כן מבחינת
בעל העסק העיסקה נעשית ברצון מוחלט וממילא נעשה כאן גם קנין גמור ,ואותו נוכל
שהעביר את פרטי האשראי למוכר קנה את הסחורה ,והנהג הוא שליחו לקבל את הסחורה,
אם כן על אף שהוא משתף פעולה על עסק ניבזי אולם איננו נכלל בשם גנב ואף לא בשם
גזלן ,ואיננו נפסל לעדות ואין עליו שום דין מדיני הגזלן ,וגם יוזם התרגיל לא חל עליו אחד
מדיני הגזלנים ,אף שבודאי חייב לשלם את הנזק שגרם במישרין לחברת האשראי ככל דין
גרמא וגרמי שעושה בכונה.
