Page 60 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 60
משה 'ד ףנע ' -ט גשרי מתנת ס
וכל זה רק בדין אמירה לצדקה ,אולם כאשר על ידי הגזברים ,לפי ביאור הגר"ח אין בכך קנין
הכסף מגיע לידי הגזברים להלכה שנפסק כהרי"ף של ממש רק התפסת שם צדקה על הכסף ,אולם
בשולחן ערוך חושן משפט סימן רי"ב סעיף ז' הם למחנה אפרים ורבי עקיבא איגר הם גם זוכים ממש
זוכים את הכסף עבור העניים ,ואם כן כאשר אדם בממון ,וזו מחלוקת ראשונים אם אמירה לצדקה
תורם כסף לצדקה וזה נכנס לרשות הגבאים הם כעשיית קנין או לא ,וברמב"ם מפורש שהעניים זכו
זוכים את הכסף לעניים[ .ולביאור הגר"ח יש בזה רק בכסף וכן הוכיח האבי עזרי בדעתו ,ואולי זה תלוי
חלות ממון עניים ולא דין ממוני אולם זה דלא כפי במקורות מהם לומדים בהקדש דין אמירתו לגבוה
שנפסק בשולחן ערוך]. כמסירתו להדיוט דמי.
עלה ב'
מהות הבעלות של עמותת צדקה
לאחר שראינו שנפסק להלכה שהכסף הניתן לצדקה זוכים בו גבאי הצדקה עבור
העניים ,עלינו לברר מהותה של בעלות זו ,הרי אי אפשר לומר שהכסף שייך למישהו
מסויים ,רק הגבאים זכו באופן כללי בכסף עבור שבט העניים ,אם כן האם יש לזה דין
בעלות רגילה כבעלות פרטית או שמא יש לזה דין בעלות שונה.
אבל הרא"ש בתשובות (כלל י"ג סימן ח') האם יש איסור גזל וריבית בממון של
חולק וסובר שכל שהכסף אינו של הפקר זה נקרא עניים
"אחיך" ,ומביא ראיה ממה שמובא במסכת בבא
קמא דף צ"ג עמוד א' שכסף המיועד לחלוקה פסק השולחן ערוך ביורה דעה סימן ק"ס סעיף
לעניים ואבד מן הגזבר אין הגזבר מתחייב בהשבה, י"ח "כל ריבית דרבנן מותר במעות של יתומים ,או
ולומדים זאת ממה שכתוב בתורה "כי יתן איש אל הקדש עניים או תלמוד תורה" ,ובספר "חוות דעת"
רעהו לשמור" דהיינו רק כסף שרעהו נתן לו לשמור לבעל נתיבות המשפט בסעיף קטן י' הביא בזה
ולא כסף המיועד לחלק לעניים ,ומכך שהמיעוט מחלוקת הראשונים; הרמב"ן (בתשובות המיוחסות
הוא מהמילה "לשמור" ולא ממה שכתוב "רעהו" סימן רכ"ב) והרשב"א (ח"א סימן תרס"ט ,חלק ד'
מוכח מזה שגם כסף המיועד לעניים נכלל ב"רעהו", סימן ס"ג ,חלק ה' סימן רמ"ט) ומהרי"ל (שאלות
וממילא גם לגבי איסור ריבית המוגדר במילה ותשובות סימן ל"ז) ועוד פוסקים סוברים דאפילו
ברבית קצוצה (שהיא מדאוריתא) מותר להלוות
"אחיך" נכלל בכלל זה גם כסף המיועד לעניים. לצדקה כיון שאין לממון הזה בעלים ידועים וממילא
לאו בכלל אחיך הוא ,ובריבית כתוב (ויקרא כ"ב ל"ו)
ואמנם המשנה למלך בפרק ד' מהלכות מלוה "אחיך"[ .וכן הוא בספר כנסת הגדולה ,וכותב שכך
ולוה הלכה י"ד (דיבור המתחיל עוד כתב הטור
[השני]) סתר ראייתו וכתב שמהפסוק "לשמור" היה המנהג בירושלים ובצפת עיין שם].
