Page 58 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 58
משה 'ד ףנע ' -ט גשרי מתנת נח
ג .האם הבעלות של הקופה היא כמו בעלות פרטית או שזו בעלות מסג
אחר?
ד .האם נוהג בה איסור רבית?
ה .האם כל דיני גניבה וגזילה שייכים בה?
ו .ומה עם חיוב הפרשת חלה מעיסה הנאפת על ידי העמותה לצורך
הנזקקים?
על כך נעמוד בס"ד בדברים הבאים.
עלה א'
למי שייך הכסף של עמותת הצדקה
עומד לפנינו וזכה בו ,אבל לולא זה אין העניים זוכים הגמרא במסכת בבא קמא דף ל' עמוד ב'
בדיבור פה של הנודר לצדקה( .דברי הגאונים הובאו מביאה שאחד היה חייב לשלם על היזק שביצע
בבעל המאור בבא קמא שם ,דף י"ח עמוד א' בדפי ולבסוף נתברר ששילם יותר ונתן את המטבע ההוא
לרב יוסף שיתן אותה לעניים ולאחר מכן רצה לחזור
הרי"ף). בו ולקחתה להברות את נפשו ואמר לו רב יוסף "אנן
יד עניים אנן" ואין לך אפשרות חזרה מהנתינה לעני.
אולם הרי"ף שם (י"ח עמוד ב' בדפי הרי"ף)
נחלק וסובר שמיד כאשר אדם נודר בפיו לצדקה ונחלקו הגאונים מה הטעם שאינו יכול לחזור בו,
זוכים בזה העניים ,וכמו שהגמרא במסכת ראש רב האי גאון כתב שכאשר אדם נודר לצדקה מיד
השנה בדף ו' עמוד א' דורשת מהפסוק "בפיך" זו בדיבורו חל חיובו ומתחייב להביאו לעניים ואם יש
צדקה דהיינו שיש בזה התחייבות וזכיה לעניים ,ומה בידו מעות ובאים עניים לבקש צדקה ואינו נותן להם
שהוצרך רב יוסף לומר "יד עניים אנן" ולולא זה לא עובר בלאו של "בל תאחר" ,אולם בדיני ממונות אין
היו העניים זוכים בכסף משום שהמטבע לא היה העניים זוכים במעות רק כשבא לידם ,ואם הלה אינו
ברשותו של הנודר ולכן לא היה לעניים זכיה בזה, שת לבו לעוון חמור זה אין בית-דין יכול לכופו ,ורק
אבל כשיש לאדם מטבע ומתחייב בפיו לצדקה במקרה זה שרב יוסף כבר קיבל לידו את המטבע
מיד זה נהיה ממון עניים .ומוכיחים מזה המחנה
אפרים (הלכות צדקה סימן ב') והגאון רבי עקיבא לעניים וזכה אותו לעניים שוב אינו יכול לחזור בו.
איגר (תשובה קמ"ד) שסובר שאמירה בצדקה דינו
כהקדש שנעשה בזה קנין .אולם רבינו חיים הלוי ורבינו חננאל כתב שרב יוסף זכה בכסף זה
(פרק כ"ב מהלכות מכירה) מפרש את דברי הרי"ף לעניים בקנין של "מעמד שלושתן" דהיינו כאשר
שרק נתפס על הממון שם צדקה ולא שחל גם קנין אדם אומר לחבירו תן לאדם זה שלפנינו מטבע
שלי הנמצא אצלך הלה זוכה בזה מיד ,ולכן במקרה
ממש. זה רב יוסף נחשב כיד עניים וזה נחשב כאילו העני
